צמח החרדל וסגולותיו

החרדל נודע כאחד התבלינים העתיקים ביותר אי פעם ונחשב לאחד הצמחים הגדלים והרב-תכליתיים ביותר בעולם במשך אלפי שנים. מאמינים שמקורו במצרים העתיקה. היוונים השתמשו בחרדל כתרופה ותבלין. הרומאים נהגו לערבב תירוש ענבים וזרעי חרדל כתושים. המלך לואי ה-11 נהג לצאת למסעותיו עם כד החרדל המלכותי שלו.

החרדל הוא צמח ממשפחת המצליבים הנפוץ באזורים רבים בעולם וכאן בארץ צומחים שני מינים עיקריים: חרדל השדה וחרדל לבן. בארץ שני הסוגים גדלים כצמחי בר. החרדל הלבן נפוץ בעיקר באירופה וזרעיו משמשים לתיבול, ולאחר שטוחנים אותם מפיקים את אבקת החרדל המשמש לייצור חרדל דיז'ון. דיז'ון היא עיר אשר נמצאת בין פריז, ז'נבה וליון. היא מהווה מרכז חקלאי וגם צומת דרכי מסחר. באזור מגדלים את צמח החרדל ושם זכה מעדן החרדל לדרגת על שהביא את שמה של העיר לכל רחבי עולם.

ממרח החרדל מצוי בכל בית ובכל מטבח בישראל ובעולם. מחרדל מכינים רטבים לסלט, מתבלים בשר ודגים ואף משתמשים בזרעי החרדל למרפא. עם זאת, ההתייחסות לחרדל כרכיב עיקרי החלה בתקופות מאוחרות, כשבתקופה הקלאסית, עת שלטו בעולם האימפריות היווניות והרומיות – נהגו להתייחס אליו כצמח מרפא בלבד, ככל הנראה בזכות העובדה שהוא עשיר בברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, חומצות אומגה 3 ועוד. לאחר שהשימוש הקולינרי בו הלך וגבר, המודעות לסגולותיו הרפואיות פחתה. ולכן זה בדיוק הזמן הנכון שתלמדו קצת יותר על הצמח המדהים הזה.          

חשוב לציין, שמרבית השימושים המסורתיים מהחרדל היה בעיקר מהזרעים והשמן. הזרע שימש לטיפול במחלות כגון דלקת פרקים, כאבי כף הרגל, סרטן, הקאות, דנגי וראומטיזם. זרעי חרדל  נחשבים למקור טוב לחלבון, שהוא גבוה יותר בהשוואה לפולי סויה (ב 100 גרם חרדל יש 26 גרם חלבון ובפולי סויה יש 13) .

צריכה של חרדל בתזונה היומית שלכם, תקל על תסמינים של אסטמה (אסתמה) כמו גודש בחזה ואף תקל על דלקת פרקים ועל כאבי מפרקים, גם מהסוג הנובע מ-פיברומיאלגיה. במקרים של דלקת פרקים וכאבי מפרקים, אפשר להכין משחה ביתית מאבקת החרדל ולמרוח אותה על המקום הכואב, או לעטוף גרגירי חרדל בבגד דק ולשים אותו באמבטיה חמה כדי לנסות להקל על הכאבים.

מהווה מקור עשיר לסיבים תזונתיים, מינרלים, ויטמינים, נוגדי חמצון ופיטו-נוטריינטים, כגון חומצה אלפא-לינולנית, חומצה ארונית, טוקופרולים ומלא עוד.

בואו נרחיב קצת יותר על טוקופרולים, אשר מוכרים בפעילותם נוגדת החמצון ונצפו כשימושיים בטיפול במחלות ניווניות כגון סרטן, קטרקט, מחלות לב וכלי דם והזדקנות. טוקופרולים בשמן פועלים באמצעות מספר מנגנונים, כגון עיכוב חמצון שומנים, ניקוי רדיקלים מנטרלי רדיקלים חופשיים המיוצרים במהלך החמצון של ביומולקולות .

מסייע בהורדת רמת הכולסטרול בדם, החרדל מכיל ניאצין (B3) ואת ויטמין B6 (פירידוקסין), המסייעים שניהם בהורדת רמות הכולסטרול ובאיזון זרימת הדם. גרגירי החרדל הינו רכיב תזונתי המועיל בהורדת הסיכון להתפתחותם של עורקים חסומים ובמניעת הפרעות ומחלות שונות הנובעות מהם, כמו טרשת העורקים.

מאחר והחרדל (מה שקונים בסופרים) מכיל שיעור גבוה של נתרן, חשוב לאכול כמויות קטנות ולהימנע מצריכה מופרזת , בעיקר כשמדובר בסובלים ממחלות לב או מחלות הגורמות לאצירת נוזלים. כאשר מכינים ממרח חרדל באופן ביתי, ניתן לשלוט בכמויות המלח המוספות מבלי לוותר על היתרונות של הממרח.

חרדל הוא ללא ספק צמח תבלין בריא וטעים, שאותו אתם יכולים להוסיף למאכלים שלכם ולשבח גם הטעם וגם את הערך התזונתי שלהם.

סלמון אפוי עם חרדל וטימין / באדיבות חלי ממן, רשת תמיכה לאורח חיים בריא

החרדל מעניק לדג טעם מפתיע והופך אותו למנה מיוחדת במינה.

מצרכים ל 5 מנות:

1  ק”ג סלמון בנתח שלם או 5 פרוסות פילה סלמון במשקל 200 גרם לפרוסה

3 כפות חרדל

 2-3 שיני שום פרוסות דק

חצי לימון פרוס

ענפי טימין ומרווה

פלפל שחור

הכנה:

שוטפים ומייבשים את הדג

מורחים בחרדל ומפזרים פלפל שחור גס

מפזרים מעל את שיני השום הפרוסות ואת פרוסות הלימון

מניחים את ענפי הטימין והמרווה על הדג.

מעבירים את הדג לתבנית המרופדת בנייר אפיה.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני לכ20-30 דקות. יש להימנע מאפיית יתר כדי לא לייבש את הדג.

מריה סוידאן, דיאטנית קלינית, B.Sc , R.D, בחלי ממן, רשת המתמחה באורח חיים בריא