השעה 01:13 לפנות בוקר. אולם מליאת הכנסת רוגש וסוער, בצד הימני של האולם חוגגים חברי הקואליציה את העברתם של שניים מסעיפי הרפורמה המשפטית בקריאה הראשונה בשירת "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ובצד השמאלי צועקים חברי האופוזיציה שוב ושוב "בושה" "בושה" וממהרים להוציא הודעות גינוי על "סוף העולם" ו"חורבן הדמוקרטיה".
יום שני בשבוע החולף היה סוער מתמיד. לקראת ההצבעה הדרמטית בלילה החלו פעילי שמאל פורעי חוק לחסום כבישים וכניסות ויציאות ליישובים בהם מתגוררים חברי כנסת מהימין, והשיא היה כשכמה מוחים חסמו את דלת ביתה של חברת הכנסת טלי גוטליב בגבעת שמואל. בשלב מסוים, כשזו יצאה אליהם וביקשה שיעזבו כדי שתוכל לקחת את בתה בעלת הצרכים המיוחדת למסגרת, הם השיבו לה: "את נשארת היום בבית, תמצאי מי שייקח את הילדה". בהמשך נעצרו שם שני מפגינים.
בנאומי הפתיחה שלהם בוועדת החוקה, אמרו נציגי האופוזיציה בזה אחר זה כי מדובר ב"יום קשה מאוד למדינת ישראל". ח"כ יואב סגלוביץ ציטט את מגילת העצמאות והדגיש כי "החקיקה פוגעת בערכים הבסיסיים שעומדים בבסיסה". ח"כ קארין אלהרר פנתה ליו"ר הוועדה רוטמן וביקשה: "יש לך (רוטמן) הזדמנות לא לקרוע את העם הזה". מנגד, חברי הכנסת מהקואליציה אמרו כי "מדובר ביום חג". חה"כ עמית הלוי, הליכוד: "אנחנו מחזירים את הריבונות לאזרחים. להביא לפה ליקר, בונבוניירה".
בהמשך, התפרצה לדיון חברת הוועדה ח"כ טלי גוטליב שבכתה ותקפה את המפגינים: "חיות אדם, חיות טרף. אתם לא תבואו לבית של אדם בשיא האנרכיסטיות ותגידו לי שאני לא אצא מהבית. אתם לא תפגעו בפרטיות בשם מחאה. ב-06:10 בבוקר מחכים לי בבניין".
בהמשך הבוקר חסמו פעילי שמאל צמתים וכבישים מרכזיים ברחבי הארץ, מה שגרם לשיבושי תנועה ולעומסים כבדים לאורך כמעט כל שעות הבוקר. רק אחרי שעות ארוכות, ולאחר איומיו של השר איתמר בן גביר "נזכרו" כוחות המשטרה שמתפקידם לטפל באירוע ופינו את המוחים בעדינות יחסית. בהמשך היום התקבצו כ- 30,000 מפגינים ליד משכן הכנסת שמחו כנגד התוכנית המשפטית. בשונה מההפגנה הקודמת, יו"ר האופוזיציה לפיד הפעם לא יצא אל המפגינים.
מספר מתפרעים הצליחו להכנס לכנסת בסיועם של ח"כים מהשמאל, וצעקו לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת. כמה מהם צעקו לעבר נתניהו כשחלף במסדרונות הכנסת: "אתה מואשם בפלילים, לך הביתה". מפגינים אחרים קראו לעברו בזמן ריאיון בכנסת: "בושה, אתה הורס את הדמוקרטיה".
מפגינה שנכנסה למשכן, צעקה לעבר נתניהו בזמן שהתראיין: "איך אתה מסוגל להרוס את העתיד שלנו? בושה, אתה לא צריך להיות בכנסת. אתה לא צריך להיות פה. אל תחייך, אתה הורס את הדמוקרטיה". מאבטח הרחיק אותה מהמקום, ונתניהו השיב: "שמעתי עכשיו את דבריה המלומדים והמנומקים של עוד אנרכיסטית. הם באמת צריכים להתבייש".
הדיון נמשך למעלה מ-6 שעות. בפתחו, חברי כנסת מהאופוזיציה שלפו דגלי ישראל – והוצאו. מיד לאחר מכן, כמה צעירים שישבו ביציע המליאה התפרעו, היכו על מחיצת הזכוכית, והוצאו גם הם תוך שהם מקללים, יורקים ובועטים לכל עבר. במהלך הדיון הארוך אירעו עימותים מילוליים רבים בין האופוזיציה לקואליציה. רגע לפני ההצבעה, אמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "הכנסת תהיה הרבה יותר דמוקרטית אחרי ההצבעה מאשר לפניה".
יו"ר האופוזיציה לפיד נאם מעל דוכן הכנסת ופנה לחברי הקואליציה: "אני שואל את עצמי רק דבר אחד – אם עוד אכפת לכם. אם אכפת לכם שהדבר שאתם עושים היום מפרק את הכלכלה הישראלית ומבריח מפה כסף. אתם פוגעים בשכבות החלשות בחברה הישראלית. לא ביקשתם דעה מקצועית אחת ממערכת הביטחון על החשיפה של חיילי צה"ל לתביעות. אכפת לכם שאתם חוצים את העם?".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נאם: "הדברים שאמר נתניהו ב-2015 מדברים בעד עצמם, הוא חסך לי נאום. נותר לי לשאול את ראש הממשלה – מה נשתנה? עדיין לא מאוחר למנוע את הרס הדמוקרטיה והפגיעה בחברה הישראלית. אחרי החקיקה יהיה הרבה יותר קשה לדבר, אל תביא אותנו לשם. עוד לא מאוחר".
שר המשפטים יריב לוין נשא דברים לפני ההצבעה, ואמר: "הלילה הזה שבו זוקפים את קומתם המוני המוני אזרחיות ואזרחים שקולם לא נשמע ואמונתם נרמסה במשך עשרות שנים בידי מערכת משפט שהייתה עיוורת לצרכיהם וזלזלה בהם, שהייתה סגורה בפניהם", אמר לוין בנאומו. "אני שומע את טענות הכזב על קץ הדמוקרטיה, אתם יודעים בתוך תוככם שמה שאנחנו עושים זה להשיב את הדמוקרטיה ואת ישראל למשפחת הדמוקרטיות כפי שהיא בכל העולם המערבי".
"מדברים על הפכה משטרית", הוסיף לוין, "אני רוצה לספר לאזרחי ישראל את האמת היתה כאן הפיכה משטרית אבל היא נעשתה בידי אדם אחד כבוד הנשיא בדימוס אהרן ברק. אדם אחד שלקח לעצמו יש מאין את הסמכות להיות מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם, בעצם מעל כולם. השתיק בברוטליות כל ביקורת".
"תנו לי מדינה אחת בעולם שבה אפשר לפסול חוקים שנוגדים את החוקה בלי שיש חוקה", המשיך לוין. "אז תחליטו, יש חוקה או אין חוקה?" "בואי תראי קסם", פנה לוין לחה"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "את יודעת כמה עולה הופעה של הודיני? אעשה לך קסם מדהים. תראי איך העם מחליט בבחירות ופוף זה נעלם. כשאתם בשלטון יש לכם שמונה קולות בוועדה לבחירת שופטים ולנו אחד. כשאנחנו בשלטון יש לנו שני שרים ולכם יש שלושה שופטים, חבר אופוזיציה ושניים מלשכת עורכי הדין. עכשיו ניתן לעשות בחירות כי אין חשש שהנבערים מדעת האספסוף, הימין הנורא, יהיו בשלטון. אם נפסיד יהיה לנו 6-3, אם ננצח 8-1".
"באף מדינה בעולם אין מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים בלי פרוטוקול שבו לצד אחד יש שליטה מוחלטת במערכת ולצד השני אין גישה. תקשיבו מה אהרון ברק אמר: 'אזרחי ישראל צריכים להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, טובתה של המדינה שיהיה בית משפט עליון קוהרנטי בלי חילוקי דעות, כמו במשפחה'. אנחנו נכניס לבית המשפט את מי שאינו חלק מהמשפחה הזאת, מהאצולה הזאת. השופט חשין אמר: 'מי שירים ידו על ביתי, אני אגדע את ידו'. והם באמת עשו את זה. פרופ' גביזון נחסמה משום שיש לה אג'נדה. לא אפשרו לה. ככה היה לרבים".
לאחר לוין, עלה לנאום יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן שסיכם את הדיון. "במהלך 30 שנים בית המשפט שם עוד ועוד כבלים על העם – שהוא הריבון. אנחנו היום מסירים את הכבלים אחרי שנים שבית המשפט העליון כבל אותנו בעוד ועוד כבלים על דעת עצמו", אמר.
בהמשך החל רוטמן לנאום באנגלית ואמר כי הוא "מתחנן בפניכם חברינו מסביב לעולם – אל תקראו את החדשות, תקראו את החוק, שאומר שהכנסת יכולה לבחור את נציגיה ושהיהודים במדינתם יוכלו לבחור את השופטים כמו בכל מדינה דמוקרטית בעולם. אנחנו רוצים להיות כמו כל מדינה דמוקרטית שבה העם בוחר את השופטים. אל תקראו את השקרים, תקראו את החוק".
חה"כ רוטמן ציטט את ראש הממשלה נתניהו: "לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי, אבל הוא איננו שליט אבסולוטי. עצם הדיון שמקיים בג"ץ בחוק הלאום ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת".
בהגיע הרגע, יצאו כל חברי סיעת ישראל ביתנו מהמליאה. בעוד שמצד הקואליציה ההצבעה עצמה עברה על מי-מנוחות, חברי האופוזיציה צעקו בזמן ההצבעה השמית לכל תומך "בושה" וקראו יחד "נגד" לאחר הקראת שמו של כל חבר אופוזיציה. באופן כמעט חסר תקדים הוצאו ארבעה חברי כנסת באמצע ההצבעה והוחזרו רק בהקראת שמם, וסולקו מיד החוצה.
חברי הקואליציה חגגו את אישור החוקים. שר המשפטים לוין מסר לאחר ההצבעה: "עשינו היום צעד חשוב מאוד בהליך תיקון מערכת המשפט. אני קורא לאופוזיציה לשבת לדבר. שום דבר לא ירתיע אותי מלהעביר את הרפורמה". שר התרבות והספורט מיקי זוהר הגיב גם הוא וכתב: "קיבלנו הלילה בשורה מעולה לדמוקרטיה בישראל. התיקון הדרוש במערכת המשפט החל". ואילו ראש הממשלה נתניהו אמר לאחר ההצבעה לתקשורת ש"צריך להיכנס להידברות ללא תנאים מוקדמים".
מאידך, מארגני ההפגנות תקפו: "אנו נמצאים בנקודה החשוכה ביותר מאז קום המדינה. כנסת ישראל מנסה לדרוס את ערכי מגילת העצמאות. אנו מאשימים את נתניהו ואת חבורת הפחדנים שמקיפה אותו בניסיון מכוון להביא לחורבן בית שלישי ובניסיון לפגע בליבה של הדמוקרטיה הישראלית".
מה מכאן?
במהלך השבוע החולף נזרקו לאוויר חוקים וסעיפי חוק שעלו וירדו, 'יום ליום' עושה סדר בדברים: שתי סעיפי חוק יסוד "השפיטה" אושרו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. החוק הראשון עוסק בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן שיעניק רוב לקואליציה בבחירת שופטים לביהמ"ש העליון, המחוזי והשלום; שלושה שופטים, שלושה שרים, שלושה חברי כנסת – שניים מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. החוק השני הוא למעשה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, ששולל מבג"ץ את היכולת לדון ולפסול חוקי יסוד.
החוקים כעת חוזרים לוועדת החוקה של הכנסת לקראת הבאתם לקריאה שנייה ושלישית. על פי תקנון הכנסת יש להמתין כ- 40 יום בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, אולם ניתן להפעיל סעיף מיוחד שייתר את הצורך בהמתנה. למרות זאת, במערכת הפוליטית מעריכים כי החוקים יונחו על שולחן הכנסת רק בסוף החודש הבא, ובקואליציה מסמנים את ה 27.03 כתאריך אפשרי להצבעה.
ובכל מקרה, במערכת הפוליטית מעריכים כל הגורמים כי הקואליציה תגיש הצעת פשרה דרמטית, וכי החוקים שיעלו להצבעה בקריאות הנוספות יהיו ממותנות בהרבה מכפי שהם כיום.
ישנם מספר חוקים הקשורים במישרין ובעקיפין לרפורמה המשפטית, וחלקם אושרו ביום רביעי בקריאה הטרומית. הראשון שבהם הוא פסקת ההתגברות. על פי ההצעה תוכל הכנסת לחזור ולחוקק ברוב של 61 ח"כים חוק שנפסל על ידי בג"ץ כך שלא יתאפשר להם לפוסלו שוב. פסקת ההתגברות הייתה חלק מהדרישות הבסיסיות של המפלגות החרדיות בעיקר בגלל חוק הגיוס שנפסל פעם אחר פעם על ידי השופטים בטענת חוסר שוויון.
חוק נוסף שעבר בקריאה טרומית השבוע הוא המכונה "חוק דרעי 2". על פי החוק, שהוא תיקון לחוק יסוד, בג"ץ לא יוכל להתערב במינויי שרים של הממשלה, וכך ח"כ אריה דרעי שנפסל במגוון של טענות, יוכל לשוב ולכהן כשר. במערכת הפוליטית מעריכים כי גם את התיקון הזה בג"ץ יפסול באמתלאות שונות ומשונות, ולכן סיכוייו של דרעי לחזור לשולחן הממשלה בקרוב – כמעט חסר סיכוי. דרעי עצמו לא נכח בכנסת בעת ההצבעה.
חוק נוסף, שאמנם אינו קשור ישירות לרפורמה המשפטית אך יש לו השפעה רבה על עולם המשפט, הוא החוק שהגיש ח"כ משה סעדה מהליכוד, על פיו המחלקה לחקירות שוטרים שכפופה היום לפרקליטות, תנותק ממנה ותוכפף ישירות לשר המשפטים. למהלך יש השפעה רבה, מפני שבמצב כזה יוכל שר המשפטים ישירות להורות למח"ש לפתוח בחקירה נגד שוטרים או חוקרים (כפי שדורשים בליכוד "מי יחקור את החוקרים?"). כמו כן החוק ייתן סמכויות למח"ש בכל הנוגע לחקירת פרקליטים. החוק עבר בקריאה טרומית.
בנוסף, וכצעד מניעתי, חוק הנבצרות שהגיש ח"כ אופיר כץ השבוע, ונועד למנוע את האפשרות להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה נתניהו יעלה כבר ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לחקיקה. בליכוד מתכננים לקדם את החוק בהליך מזורז, כך שכבר ביום ראשון יקבל פטור מחובת הנחה מוועדת שרים לחקיקה וביום רביעי באותו שבוע יאושר בקריאה טרומית.
ההתקדמות המהירה בחקיקת החוק, נועדה להעביר מסר ברור לבג"ץ שבפניו עומדת עתירה להוצאת נתניהו לנבצרות. כך תוכל המדינה, בשם נתניהו, להודיע כי הליכי החקיקה כבר "בשיאם" ועל כן יש לדחות את החלטת בג"ץ ועיסוקו בנושא.
הצעת החוק מבהירה את הדין הקיים ביחס להכרזה על נבצרות ראש הממשלה ומגדירה כי נבצרות ראש ממשלה משמעה אך ורק אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. עוד מבהיר החוק כי רק הממשלה והכנסת תוכלנה לקבוע נבצרות שלא בהסכמת ראש הממשלה ובאילו תנאים.
בנוסף על כך נכתב בחוק כי ההכרזה על נבצרות תיעשה על ידי ראש הממשלה, או הממשלה ברוב של 75% מהרכבה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יו״ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזאת תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת.
ובינתיים בוועדת החוקה נמשכים הדיונים בשלבים הנוספים של הרפורמה המשפטית, בהם צמצום עילת הסבירות למינימום הכרחי, מתן יכולת לבג"ץ לפסול חוקים רק ברוב מוחלט של 15 מתוך 15, ולא כפי המצב הנהוג כיום שהחוקים נפסלים בכל הרכב וברוב אקראי.
