סיכום שבוע בטחוני: 3 נרצחים בפיגוע דריסה בירושלים

היה זה יום שישי רגיל, בשעות אחר הצהריים המוקדמות המתינו מספר משפחות מאושרות על מטלטליהן בתחנת האוטובוס ביציאה מירושלים בסמוך לשכונת רמות ד' בעיר, לאוטובוס שייקח אותם למחוז חפצם, מי לשבות בשבת שבע-ברכות בבני ברק, ומי לבית ההורים באלעד. ילדי משפחת פלאי המתינו גם הם בתחנה, רעננים ולבושים בגדי שבת, מביטים על עשרות המכוניות שחלפו על פניהם במהירות כשהרוח הקלה מבדרת את שערות ראשם. ריח של שבת עמד באוויר. ואז, ברגע אחד, כהרף עין, הפכו חייהן של שתי משפחות לסיוט נוראי ומתמשך. חושך ודם ירד על משפחות פלאי ולדרמן, כשקללת ישמעאל העתיקה "על חרבך תחיה" התקיימה בהן.

בשעה 13:27 פרץ חוסין קראקע, תושב עיסאוויה בן 31 לתחנה עם רכבו הפרטי, ובאבחה אחת גדע את חייהם של שלושה. יעקב ישראל בן ה-6, אשר מנחם בן ה-8, ושלמה אלתר בן ה-20. מלבדם, נפצעו עוד ארבעה, ביניהם אביהם של הילדים – שנכון לשעת כתיבת השורות מצבו מוגדר כקשה מאוד והוא מורדם ומונשם.

השבוע פקדנו גם אנחנו את בית האבלים. ריבוי המנחמים הביא לכך שהבית הקטן היה צר מלהכיל את אלפי האנשים שהגיעו מכל רחבי הארץ, וארגוני החסד נרתמו לעזרה והקימו שתי אוהלים רחבי-ידיים בחצר הבניין. באוהל הגברים ישב לבדו הבן הבכור צביקי, שהיה מוקף בחברים שהגיעו לתמוך בו בשעותיו הקשות. בזה אחר זה נכנסו לאוהל אנשים מכל סוגי האוכלוסיות, ויצאו כשהם אחוזי התפעלות. באו לנחם, ושבו מנוחמים מדברי האמונה והחיזוק של צביקי. באוהל הנשים ההמולה הייתה רבה יותר, בעיקר בגלל מספר האבלות. תחושת הכאב הורגשה באוויר, והמתח מפני גורלו של האב הנמצא במצב קשה הוזכר שוב ושוב. בין ניחום לניחום, ביקשנו מאם המשפחה לומר לנו מספר מילים.

"קיבלנו מכה קשה. בורא עולם לקח לנו שני ילדים מתוקים ונפלאים, מתנות מדהימות, ואנחנו מאמינים שכמו שהוא נתן לנו אותם בחסד ובאהבה, הוא גם לקח אותם בחסד ובאהבה", מספרת אימם של אשר ויעקב, דבורה, ל'יום ליום'. "לא כולם נכנסים לרכב המשפחתי, אז הם הלכו לאוטובוס בזמן שאנחנו התארגנו בבית. ופתאום הבן שלי הגדול התקשר וצעק 'היה פיגוע!', ואמר בבהלה שהוא לא יודע איפה אבא ואיפה הילדים. דיברתי עם מישהו מהצלה ושאלתי אם אפשר להגיע", מתארת דבורה את הרגע הקשה שבו קיבלה טלפון מבנה הגדול שהיה בזירה.

"בשטח הבנו שאנחנו באירוע גדול שבו המשפחה שלי היא המרכזית שנפגעה. על בן אחד ידעתי מיד שהוא במצב קל. על בעלי לקח קצת זמן עד שאמרו לי שהוא פונה לבית החולים. הבנתי שיש הרוגים, שאלתי מישהי אם יש ילדים אבל לא שחררו לי מידע. בשלב מסוים היא ניגשה אליי ושאלה אם אני יכולה לזהות ילד, ומאוחר יותר נאלצתי לנסוע ולזהות ילד נוסף", משחזרת דבורה בכאב.

דבורה מספרת גם על אשר ויעקב: "הם היו ילדים מתוקים. יעקב רק בן 5, ואשר בקיץ היה אמור לחגוג 8. הם היו ילדים שמחים, ילדים טובים שאוהבים לעזור, צדיקים עם נשמה גבוהה. הם הלכו עם בגדי שבת, הייתי צריכה לזהות פני מלאך".

אב המשפחה, אברהם, נפצע באורח קשה ברגליו וכעת הוא מורדם ומונשם. למעשה, הוא אינו מודע כלל לאסון הכבד שפקד את משפחתם. דבורה מספרת: "בעלי בנס גדול לא קיבל פגיעות פנימיות הוא לא יודע שום דבר הוא מונשם. מקווים שכשהוא יתעורר בורא עולם ייתן לו כוח לעמוד במציאות החדשה. אמרו לנו מההתחלה שהבנים קיבלו פגיעה מוחית קשה מהעוצמה".

האח הבכור במשפחה צביקי שהיה נוכח בתחנה בעת האסון שחזר בראיון לתקשורת את רגעי האימה: "אני שומע פיצוץ חזק, מייד יוצא החוצה, רואה את כולם שוכבים, היה שקט מוחלט. אין לזה שום הסבר שאנחנו מבינים. נשארתי ברכב כי הקדוש ברוך הוא רצה שאשאר ברכב. הייתה השגחה. הוא שכב ליד לדרמן, הוא קיבל רק שריטה קטנה באוזן".

"אני מסתכל, אני רואה את אחד הילדים שוכב ליד התחנה. הוא אפילו לא עף. מהר מאוד אני מבין שהוא לא איתנו. הוא לא סבל בכלל, קיבל מכה בראש. אחרי זה אני רואה, מי שטיפל בו, טיפל גם באח השני, הוא שכב בשלולית של דם וקבעו מוות במקום", הוסיף.

צביקי הוא היחיד במשפחתו שראה את אביו מיד לאחר פציעתו הקשה: "אבא היה עם דימום בראש, שברים בגולגולת בצלעות. מלא פרמדיקים רצים. אני מנסה להגיע לאבא, אבל לא הספקתי לדבר איתו. מושכים אותי ואומרים לי 'אי אפשר להתקרב, המחבל עדיין פה'. הוא היה בהכרה, שכב בצורה מזעזעת, מעוותת. המשפט הראשון שאמר למי שהגיע לטפל בו זה 'מה עם הילדים? לכו תטפלו בילדים'".

באוהל האבלים מסתובב גם דודם של הילדים, מוישי, והוא מספר לתקשורת על האסון שעברה המשפחה. "האבא ליווה ארבעה אחים לתחנה שייסעו באוטובוס. אחד מהם, צביקי, חיכה באוטו וראה אותם שרועים. בכוחות נפש אדירים הוא ידע לכסות את העיניים לאח נוסף שנפצע קל".

"הייתי בבית כשהפיגוע קרה", סיפר מוישי. "קיבלתי טלפון שהיה פיגוע ברמות ושאחותי מסתובבת שם. יצאתי לכיוון רמות, אחותי התקשרה ואמרה שיש שמועה שלקחו את בעלה להר הצופים. אחרי זה קיבלתי טלפון מהמשטרה שכדאי שאבוא להיות איתה ושיפנו לי את הדרך כי צריך לקחת אותה לזהות את הגופה. נפגשתי איתה בסוף בשמגר לזיהוי הילד, זה היה מצמרר".

על יעקב ואשר הוסיף: "היה בהם משהו מאוד מיוחד של טוב וטוהר. נקווה שאלו יהיו הקורבנות האחרונים של עם ישראל, שנראה רק טוב וישועה ונחמה". מוישי ביקש להתפלל על אביהם של הילדים, אברהם, "צריכים אותו בבית". על אחותו, אימם של הילדים, הוא אמר כי "היא נמצאת בתפקיד של לדאוג לגוזלים שלה. החוסן שלה עבור הילדים מדהים".

הכאב הגדול ניכר גם במשפחה המורחבת. סב המשפחה מספר בהתרגשות על הקבלות הטובות שלקחו על עצמם אנשים שבאו, כאבו והתחזקו: "אחד ההרוגים נקרא על שם הדוד שניצל מפרעות תרפ"ט. אנחנו רואים פה קבלות של אנשים שלא חלמנו, הגיעו לפה נשים חילוניות וקיבלו על עצמן שמירת שבת וכיסוי ראש, עיתונאית אחת סיפרה שהחלה להגיד תהילים".

במהלך השבעה פקדו את בית המשפחה מנחמים רבים: רבנים, פוליטיקאים ואישי ציבור. הרב גרשון אדלשטיין שיגר מכתב ניחומים, בו כתב בין היתר על הילדים כי הם "נשמות טהורות שלא טעמו טעם חטא, הרי כדאי להם מה שמתו באופן כזה שגרמו במיתתם זיכוי הרבים גדול כל כך".

עוד הוסיף במכתבו: "בעולם האמת יזכו לשכר הצפון שאין לשער כי בזכותם התעוררו הרבים לעשות מעשים טובים".

בין המנחמים היו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו. כשחנה דבורה הראתה להם את תמונת הילדים, אמר לה נתניהו: "אני מבקש את רשותך לשים את התמונה בלשכתי. הסיפור הנורא הזה יעזור לי להסביר לשועי עולם מה ההבדל בין עם ישראל לאויבנו. בזמן שאויבנו רצחו את שני הנשמות האלה, כוחותינו היו בטורקיה והצילו חיים".

מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי הגיע גם הוא לנחם את המשפחה. שבתאי הביע את התפעלותו מגודל החוזק והעוצמה של המשפחה ובמיוחד של האם דבורה, והביא עימו את הספר אמונה ובטחון של החזון איש ואמר כי "יהיה ספר זה סימן לאמונה והביטחון שאתם משרים על כולנו".

נרצח נוסף בפיגוע המזעזע הוא האברך אלתר שלמה לדרמן הי"ד, שהתחתן רק לפני כחודשיים. הוא וזוגתו המתינו בתחנת האוטובוס בדרכם לשבות בעיר אלעד כשרכבו של המרצח פגע בו. אימו של שלמה התראיינה לתקשורת, וסיפרה על בנה: "לא ידעתי שיש לי בבית כזה בחור קדוש. רצינו לראות ממנו נחת להמשיך הלאה עוד דורות אבל הוא לא זכה כי כך הקב"ה רצה. עשרים שנות חייו הראשונות היה בעשייה, בפעילות, לא חיסר שיעור אחד. גם בזמן הקורונה לא הפסיד יום אחד של לימוד. ועם כל זה ידע להיות מעורה בעולם הזה".

"האלמנה בטראומה. היא ראתה את כל מה שקרה", סיפרה האם. "היא יצאה בלי שריטה כי הרכב דילג עליה והמשיך לשאר הנוסעים. ממנה קיבלנו רק ידיעה שהוא מחוסר הכרה, אבל חשבתי שהוא יתגבר על כל פציעה. לנו עוד לא סיפרו עד שהגענו לבית החולים, כל הדרך עוד האמנו שאנחנו מגיעים לשבת ליד פצוע, כשהגענו אמרו לנו שזהו".

"בבית החולים ביקשתי שיורידו את השמיכה מעליו. הגוף שלו היה מרוסק, לא היה לו סיכוי", מספרת האם השבורה. "אלתר שלמה נישא רק לפני חצי שנה, והיה בדרך לשבת אצל הוריו עם אשתו חיה. הם היו קשורים אחד לשני. הוא אהב אותה ודאג לה, הוא ידע לכבד את הרצון שלה תמיד ובשמחה".

"הייתה לו דאגה ואהבה לכל חבר" סיפרה האם על בנה. "הוא היה פעיל מאוד, בישיבה היו לו הרבה תפקידים. כולם היו קשורים אליו, הייתי בטוחה שלילדים שלו יהיה הכי כיף כי יהיה להם אבא טוב. בשיחת הטלפון האחרונה שלו הוא שאל אם אני צריכה משהו לשבת. הוא לקח איתו במזוודה דברים שביקשתי. אני לא מסוגלת לחשוב עליו כעל דבר שהיה ואיננו. זה קרה לנו וקרה לכל עם ישראל, הפיגועים האלה הם דבר נורא ביותר".

"אין לנו דרך מלבד האמונה. להאמין באמונה שלימה שזה רצון הבורא. אין שום הסבר אחר" סיימה הגב' לדרמן.

חובש רפואת חירום במד"א שרגא רוזנטל סיפר: "כשהגענו למקום המראה היה מזעזע. ראינו סמוך לתחנת האוטובוס רכב לאחר שפגע בהולכי רגל שהמתינו בתחנה. ראינו 6 נפגעים ששכבו בסמוך אחד לשני. מתוכם 2 ילדים כבני 6 שהיו מחוסרי הכרה עם חבלה רב מערכתית קשה. גבר כבן 27 וגבר כבן 30 היו מחוסרי הכרה ו-2 נפגעים נוספים בהכרה מלאה עם חבלות בגפיים. הענקנו להם טיפול רפואי ראשוני וביצענו פעולות החייאה בשני הילדים. מדובר באירוע קשה מאוד".

ישי שמש פרמדיק מד"א משחזר: "נסענו לקניות יום שישי, ראיתי רכב נוסע במהירות, חותך אותי ונוסע לתוך תחנת אוטובוס. באינסטינקט נסעתי לזירה לטפל בפצועים. וראיתי במקום 7 אנשים שוכבים בדרגות שונות. המראות היו מזעזעים. היה שם ילד שלא היה ממש מה לעשות איתו וילד נוסף שעשינו בו פעולות החייאה".

כאמור, חוסיין קראקע תושב עיסוואיה בן 31, הוא המחבל שביצע את המעשה הנורא, והוא נורה על ידי אזרחים חמושים שחלפו במקום. בשעות שלאחר הפיגוע דווח כי הוא 'מתמודד נפש', ומחלתו היא זו שגרמה לו לעשות את המעשה הנתעב. מיד לאחר נטרול המחבל, כאשר כוחות ההצלה עוד נכחו בזירה, הגיעו למקום ראש הממשלה נתניהו, מפכ"ל המשטרה שבתאי, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהצהיר שבכוונתו לפתוח במבצע "חומת מגן 2" במזרח ירושלים, לאור העובדה שכל הפיגועים בתקופה האחרונה יצאו מאזור זה.

בהנחייתו של ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי התכוננו בצה"ל לאטימת בית המחבל, אך נתקלו בקושי כשהתברר שהבית בו התגורר היה שכור. במקביל, ובתגובה לפיגועים, אישר הקבינט שהתכנס בתחילת השבוע שורת צעדים, בהם פתיחתו של מבצע נרחב במזרח ירושלים שיכלול אכיפה של בנייה בלתי חוקית וחיפוש נשק המוחזק באיסור. בנוסף, אושרו 9 יישובים בלתי חוקיים בשומרון, ובכנסת עברו בקריאה השנייה והשלישית חוק גירוש מחבלים, ובקריאה טרומית חוק גירוש משפחות מחבלים.