יש לי מושג | חוק אשראי הוגן

במהלך שנת 2017 עבר בכנסת 'חוק אשראי הוגן', אשר היווה מהפכה עצומה ובשורה צרכנית עד היום בכל הקשור להלוואות וריביות שאנחנו כצרכנים ועסקים לוקחים מהבנקים, ומגופים חוץ בנקאיים כדוגמת חברות כרטיסי אשראי. על מי נועד להגן החוק וכיצד הוא נוגע לחיי היום יום שלנו?

הרקע לחוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן הוא בעצם תיקון לחוק ותיק יותר משנת 1993 בשם 'חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות'. עד שלב התיקון הייתה קיימת אפליה בין גופים בנקאיים לגופים חוץ בנקאיים, כאשר לאלו האחרונים הייתה מגבלה על גובה הריבית לעומת הבנקים שיכלו לדרוש ריביות גבוהות יותר. המצב דאז של הגבלת גובה הריבית, יצר מצד אחד העדר רצון להקמת גופים חוץ בנקאיים נוספים ופיתוח הקיימים, בכדי ליצור סביבה תחרותית יותר לצרכן הישראלי. מצד שני, שחרור הרסן והמגבלות על גופים אלו יכול להביא למצב של ריביות נשך ועמלות מוגזמות שהיו מכניסות לא מעט לווים למצבים לא נעימים בלשון המעטה. הרצון לשכלל את שוק האשראי עם מגבלות ברורות כלפי נותני האשראי וביניהם גם הבנקים, הביא את המחוקק לתיקון המיוחל שמוכר לכולנו בשם 'חוק אשראי הוגן'.

מה כולל התיקון לחוק?

חוק אשראי הוגן כולל בתוכו שינויים בחמישה תחומים מרכזיים:

גם בנקים מחוייבים לסעיפי החוק

עד שלב התיקון, רק גופים חוץ בנקאיים היו מחוייבים לעמוד בהוראות החוק, לעומת בנקים שלא היו מחויבים לכך. המצב שנוצר הוא שלקוחות אשראי שהסתמכו על הבנקים, יצאו עם ידם על התחתונה כאשר הבנקים חייבו אותם לא פעם בריבית גבוהה יותר, מכיוון שלא הייתה מספיק תחרות מגופים חוץ בנקאיים, שתיתן רוח גבית להורדת הריבית.

התיקון חייב את הבנקים לעמוד גם בתנאים המוגדרים בחוק, ובכך השווה אותם לגופים חוץ בנקאיים.

תקרת ריבית מקסימאלית

עד התיקון לחוק, לבנקים לא הייתה תקרה מקסימאלית לריבית שיכלו לגבות. לעומת זאת, הגופים החוץ בנקאיים הוגבלו על פי החוק לריבית שנגזרה מממוצע האשראי הלא צמוד שניתן לציבור הלקוחות על ידי הבנקים ונקבעו על ידי בנק ישראל. בפועל, ממוצע הריביות בחוץ בנקאי עמד על בין 7% ל-9%. בחוק אשראי הוגן שם המחוקק תקרת ריבית אחידה הן לגופים החוץ בנקאיים והן לגופים הבנקאיים. תקרת הריבית הוגדרה כריבית בנק ישראל + מרווח של 15%.

ריבית פיגורים

עד התיקון לחוק, לא הייתה קיימת התייחסות לריבית פיגורים מצב שהוביל לכך שלקוחות חלשים יכלו לקבל דרישות מופרזות אפילו על פיגורים קלים במהלך חיי ההלוואה. חוק אשראי הוגן הגדיר במפורש כי ריבית הפיגורים תעמוד על תוספת של 3% בלבד מהבסיס המקסימאלי של הריבית. קרי, ריבית בנק ישראל + מרווח של 15% + ריבית פיגורים של 3%.

סעיפי חובה מוגדרים בהסכם ההלוואה

חוק אשראי הוגן מחייב את נותני האשראי (בנקים וחוץ בנקאי), שכל הסכם הלוואה חייב לכלול בתוכו סעיפים מוגדרים הכוללים בין היתר את הפרטים הבאים:

• שמות מלאים של המלווה, לווה והערב בהלוואה כולל מספרי תעודת זהות וכתובת.
• סכום ההלוואה.
• שיעור הריבית בחישוב שנתי שלוקח בחשבון גם ריבית דריבית ובהתאם למועדי הפירעון.
• מועדי התשלום.
• ריבית פיגורים.
• הצעדים המוסכמים שרשאי המלווה לנקוט במקרה של אי תשלום בזמן, וכן התנאים להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי.
• זכות לפירעון מוקדם והתנאים הנלווים לכך.

אכיפה, ענישה וסנקציות פליליות

טרום התיקון לחוק לא היו מוגדרות סנקציות פליליות, מלבד סנקציה אזרחית אחת כלפי נותן האשראי שלא אפשרה לו להיעזר בהוצאה לפועל במקרה בו אינו פעל לפי החוק. מחוקק חוק אשראי הוגן, נתן שיניים לגורמי האכיפה בכך שהגדיר קנסות של עשרות אלפי שקלים, ואף מאסר של עד שלוש שנים לעוברים על החוק ובהתאם לדרגת העבירה.