יומא דהילולא: חכם רפאל אלשווילי זצ"ל

רבי רפאל אלאשווילי נולד ב-כ"ט ניסן תרצ"ד בעיירה היהודית קולאשי לאביו רבי יוסף ואמו מרת רבקה אלאשווילי, שהייתה בתו של הרב אהרון בותרשווילי – מנהיגה הרוחני של קולאשי ומערב גרוזיה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו של רבי רפאל לעיר זוגדידי, לשם פרנסתם. סבו, הרב אהרון בותרשווילי, שהיה חולה וחלוש, חרד לעתיד נכדו שכן כבר בהיותו ילד שם לב לכשרונו בלימוד התורה ולתפילותיו הנעלות ובשל כך החזיר את נכדו מזוגדידי לקולאשי.

באותה שנה הוא שכנע את החכם מישל אג'יאשווילי לעבור מהעיירה בנדזה לקולאשי וכך רפאל בן ה-14, אשר התגורר בבית סבו, למד במשך היום בתלמוד תורה ובערב שקד על לימודו עם החכם מישל אג'יאשווילי.

לקראת החגים בשנה שלאחר מכן, רבני הקהילה ידועי שם כדוגמת החכם חיים אליאשווילי, הרב משה הקטן, הרב יעקב דברשווילי מכותאיסי והחכם בן-ציון אפרמשווילי מצחקאיה, הגיעו לקולאשי, לבקר את הסה הגדול ולקיים בעצמם ביקור חולים.

רבי אהרון ניצל את ההזדמנות וביקש מרבי יעקב דברשווילי לקחת את נכדו רפאל תחת חסותו, ללמדו את התורה לעומק ולהכינו למעמד של מנהיג הציבור. כחודש בלבד לאחר מכן, נפטר רבי אהרון בותרשווילי ומי שקיבל את האחריות על חינוכו של הנער הצעיר היה הרב דברשווילי, אחד מרבניה הבולטים של יהדות גרוזיה.

עם הגיעו לפרק האיש מקדש, נישא רבי רפאל ושנים מספר לאחר מכן הגיע עם אשתו לעיר גורי לשמש חזן הקהילה היהודית, כשהוא משמש את הקהילה בקודש במשך 5 שנים. בתום שנים אלו, שב רבי רפאל לקולאשי, על מנת להיות קרוב להוריו כשבד בבד הוא מונה לרב העיר במקומו של המרא דאתרא שהלך לעולמו, והוא אף משמש כחזן ורב בית הכנסת הגדול בקולאשי, תפקיד בו החזיק עד עלייתו לארץ.

באותם ימים, הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגרוזיה הייתה בעיירה קולאשי ועל פי נתונים לא-רשמיים, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש כש- 6 בתי כנסת פעלו בעיירה.

הקהילה בקולאשי היתה זו שפרצה ליהדות גרוזיה את הדרך לארץ, סיפור הגבורה של עליית יהודי גרוזיה התחיל בעלייה של מספר משפחות מהעיירה. הרב רפאל אלאשווילי, יחד עם החכם חיים אליאשווילי, הרב משה הקטן, הרב יעקב דברשווילי, הרב עמנואל דוויתשווילי ותלמידי חכמים אחרים ממקומות שונים בגרוזיה, היו לרוח החיה מאחורי העלייה לארץ הקודש, בתקווה לחונן את עפרה.

רבי רפאל עשה ככל יכולתו למען מטרה נעלה זו, ולשם כך אף הופיע בערים שונות במטרה לשכנע את המוני היהודים. בעזרת דרשותיו והופעותיו הפומביות המרגשות הצליח החכם רפאל להדליק אצל יהודי גרוזיה את הלפיד הגדול של האהבה לארץ ישראל ולעם ישראל.

הודות לכושר דיבורו, גדולתו בתורה והשכלתו הרחבה, היה רבי רפאל לאחד האנשים המקוריים והפופולריים ביותר בזירה הרוחנית-לאומית של יהודי גרוזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

ב-י"ג באדר תשל"ב, עלה רבי רפאל עם משפחתו והוריו לארץ והשתקע בשכונת חב"ד בעיר לוד. 33 שנים חי רבי רפאל בארץ הקודש, כשבשנים אלו הוא משרת את הקהילה בלוד כחזן. הבניין המפואר של בית הכנסת הגדול ליהדות גרוזיה בלוד הוקם בהנהגתו ובית כנסת זה הוא מהסמלים הראשונים לקליטתה המוצלחת של יהדות גרוזיה בארץ הקודש.

מספר שנים לאחר עלייתו ארצה, מונה רבי רפאל לרב הראשי ליהודי גרוזיה, כשמתוקף תפקידו זה עמד רבי רפאל יחד עם הרב יהודה בותרשווילי, הרב יעקב דברשווילי ואחרים, לצד יהדות גרוזיה בקשיי הסתגלותה בארץ שכה ציפו לה. למעלה משלושה עשורים עמד החכם רפאל במרכז החיים הציבוריים והרוחניים של הקהילה והוא נחשב למנהיגה של העדה הן בארץ והן בקהילות הקטנות אשר עברו זמנית לחו"ל.

רבי רפאל זצ"ל היה אף בין מקימי כולל האברכים ליוצאי גרוזיה בלוד.

לאחר מחלה קצרה, אך קשה, ביום כ"ג בסיון תשס"ה השיב רבי רפאל את נשמתו ליוצרה ויהדות גרוזיה התאבלה על מות מורה ורבה, אשר שירת את הקהילה במשך 52 שנים, ניחם אותה בעת צרה וכאב, וחיבק בעת שמחה, כשמעל הכל היה למנהיג ואב רוחני.

בכ"ג בסיון ה'תשס"ה יהדות גרוזיה בארץ ליוותה בדרכו האחרונה את מורה דרכם, כשהמוני בני אדם נהרו באותו יום אל העיר לוד, לבית הכנסת הגדול ליהדות גרוזיה בארץ, אשר הפך בשעות ההלוויה לבית האבלים. בלוויתו ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הראשון לציון מרן הגאון רבי אליהו בקשי דורון, רבה של אשדוד הגאון רבי יוסף שיינין ואחרים.

בתום מסע הלוויה דומע במיוחד, נסתם הגולל על קברו של רבי רפאל, והוא נטמן בבית העלמין החדש בלוד. הותיר אחריו פירוש לפרקי אבות, שנדפס יחד עם הרחבות שכתב תלמידו, בספר 'פרקי רפאל'.