אמש האזנתי לראיון מוקלט עם שר הבט"פ עמר בר לב ב'הארץ'. בראיון חושף בר לב: "הנחיתי שכניסה למסגד אל אקצא תהיה רק באישור מפקד מחוז או מפכ"ל. גם זריקת רימון הלם רק באישור של מפקד מחוז או מפכ"ל. אלו דברים שלפני שנה לא היו".
הדברים הללו בלתי נתפסים. השבוע גם חשף נציג המשטרה בכנסת כי לראשונה בשנים האחרונות, לא התקיימה כל מגבלת גיל בכניסת ערבים למסגד.
מה שראינו בחול המועד פסח הוא כיבוש עוין של כל מזרח העיר. העיר העתיקה הוצפה במאות אלפי ערבים, ללא כל מגבלה או בידוק, והתוצאה הייתה עגומה: הכותל עמד חצי ריק במשך חול המועד בפסח. זה דבר שלא ראינו מעולם!
כאזרח פשוט אני תמה, מתי ניגמל מהמחלה 'אבל ביבי', ונתחיל להתייחס למציאות כהווייתה.
הריבונות בירושלים הולכת ונפגעת. קוראי עיתון זה בוודאי יזדהו עם התחושה שבשער שכם יהודים בעלי חזות דתית כבר לא יכולים להסתובב. גם זאת בעקבות ההנחייה של בר לב להסיג את הכוחות לעמדה אחורית ולא להתעמת עם הערבים.
המחיר של אי העימות יצר שקט מזויף בירושלים. הוא מאפשר לראשי הדרג המדיני ובייחוד לבר לב לטעון שחודש הרמדאן 'עבר בשקט יחסי' בירושלים.
כעת מתברר כי נשיא ארה"ב ביידן מתכנן להגיע למזרח ירושלים – ללא נוכחות ישראלית. נחשף גם שבר לב רוצה לאפשר תוספת של עשרות אנשי וואקף לתוך המסגד.
המדיניות הישראלית בירושלים נכשלה לחלוטין. חופש הפולחן של הערבים גבר לחלוטין על חופש הפולחן של היהודים. הייתי שם, בכותל, בזמן שלמעלה, בהר הבית, מוסלמים השתוללו וזרקו אבנים, ירו זיקוקים והפכו את המקום הקדוש לזירת מלחמה.
המהומות הללו יקרינו לכל מדינת ישראל, אלא אם נעצור ונקבל החלטה שהריבונות בירושלים תשוב לידיה של ישראל.
יש להפסיק את ההתרפסות כלפי מלך ירדן. להפסיק את השיח המאפשר על 'חופש פולחן' בזמן שיהודים חששו להגיע לעיר העתיקה. להודיע לנשיא ארה"ב שאם בכוונתו לבקר בעיר העתיקה ללא נוכחות ישראלית, הוא לא מוזמן לכאן. הריבונות שלנו בירושלים היא יסוד קיומנו. אם לא נצליח לשמור עליה, נאבד את הריבונות בישראל כולה.
