דעותהיום בחדשותמבזקיםמשפט

משפט נתניהו

"אני מתקשה לראות כיצד יוכל בית המשפט להרשיע בתיק הזה"

כסניגור ותיק, תמהני כיצד הפרקליטות נכשלת חזור והיכשל, שגיאה רודפת שגיאה בתיק בעל משמעות כבדת משקל במישור המשפטי ובמישור הציבורי • עו"ד ששי גז, מבכירי המשפטנים בארץ, בטור מיוחד בעקבות ההתפחויות במשפט נתניהו

בתיק 4000, הפרקליטות סמכה את ידה על עדותו של עד המדינה שלמה פילבר להוכחת טובת ההנאה הרגולטורית שקיבל לכאורה שאול אלוביץ בתמורה לשוחד.

העד פילבר מסר במשטרה כי מיד לאחר שמונה לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, התקיימה "פגישת הנחייה" שבה ראש הממשלה דאז, הנאשם בנימין נתניהו, הנחה אותו לדאוג להקלות רגולטוריות בעניין מיזוג "בזק" ו"יס", וזו טובת הגדולה ביותר שקיבל אלוביץ לכאורה. כלומר, פגישת ההנחיה היא המבססת לכאורה את עבירת השוחד. אם לא התקיימה הפגישה הנ"ל, הרי שעד המדינה פעל ממניעים מקצועיים גרידא..

ההגנה הצליחה להוכיח במשפט, כי בניגוד להודעה במשטרה, פגישה כזו לא התקיימה בתאריכים עליהם העד פילבר העיד.

המדינה מיהרה להגיד בקשה לתיקון כתב באופן שהפגישה התקיימה אך במועד אחר.

פרסומת

ביום בית המשפט דחה את הבקשה של הפרקליטות לשנות את מועד פגישת ההנחייה.

למעשה, הפרקליטות שגתה פעמיים: ראשית, בכתיבת כתב האישום המקורי בו תחמה את המועד של פגישת ההנחיה. שנית, בהגשת הבקשה לשנות את מועד הפגישה בכתב האישום.

בית המשפט הנכבד דחה בצדק רב את בקשת תיקון כתב האישום בהנמקה כי התיקון יכול לפגוע פגיעה מהותית וקונקרטית בזכות וביכולת של הנאשמים לנהל את ההגנה שלהם. ההליך נמצא בשלב מתקדם יחסית, שבו נחשפו טיעוני ההגנה.

שלמה פילבר צילום פול: אורן בן חקון, ישראל היום

יובהר, כי למרות שעלה בידי ההגנה להראות שפגישת ההנחייה לא התקיימה בטווח הזמנים בכתב האישום, זהו איננו סוף פסוק. המדינה כבר הביעה את כוונתה להוכיח כי הייתה פגישת הנחייה במועד אחר ולהביא להרשעה דרך סעיף 184 בחוק סדר הדין הפלילי, שלפיו בית המשפט רשאי להרשיע נרשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם הן לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

הוכחת אי קיומה של פגישת ההנחיה במועד הנטען מחזקת את נקודת המוצא כי שומה על בית המשפט תמיד לחשוד בעדות של עד מדינה ומניעיה שכן הוא מוסר את עדותו כדי להימלט מאימת הדין. בייחוד, עבור פילבר שמסר גרסאות רבות.

אני מתקשה לראות כיצד יוכל בית המשפט לבסס הרשעה בתיק זה. שהרי לאיזה פילבר יאמין בית המשפט? לפילבר שנחקר ברשות לניירות ערך? או אולי פילבר שנחקר במשטרה? או שמא פילבר בחקירתו הראשית בבית המשפט? או אולי זה שנחקר בחקירתו הנגדית? בכל חקירה התגלה פילבר אחר עם גירסה אחרת וספק אם יוכל בית המשפט לבחור דווקא אחת משלל הגירסאות שמסר.

כסניגור ותיק, תמהני כיצד הפרקליטות נכשלת חזור והיכשל, שגיאה רודפת שגיאה בתיק בעל משמעות כבדת משקל במישור המשפטי ובמישור הציבורי. אין בי ספק כי הפרקליטות פועלת ממניעים מקצועיים טהורים ואולם שומה היה עליה להיזהר שבעתיים בתיק כה רגיש וכל כך קשה להוכחה.

בשולי הדברים אציין כי היועץ המשפטי לשעבר, אביחי מנדלבליט, אמר שאלמלא עדותו של פילבר הוא לא היה מגיש כתב אישום באשמת שוחד בתיק 4000. דומני שדי בכך על מנת לשקף את המצב האמיתי של הראיות בתיק.

הכותב הינו מומחה למשפט פלילי מבכירי עורכי הדין בישראל

עוד כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close