מהכחשה להשלמה

לרשויות המדינה אין נתונים מוסמכים בנושא, אך על פי נתונים לא-רשמיים של אגודת החירשים בישראל, כ-10% מכלל תושבי מדינת ישראל הם כבדי שמיעה. על פי נתונים אחרים, מדובר במספר גדול עוד יותר של אנשים שיכלו להפיק תועלת ממכשירי שמיעה-  כ-35% מבני ה-65 ומעלה (יותר מ700,000 איש) בישראל סובלים מלקות בשמיעה.

לקות שמיעה עשויה להיגרם מסיבות רבות, אשר כוללות בין השאר הזדקנות, חשיפה לרעש, גורמים גנטיים, נטילת תרופות מסוימות, מחלות אוזן ועוד. במרבית המקרים, לקות השמיעה תחל באופן הדרגתי עם השנים.

בזכות הטכנולוגיה הזמינה לנו כיום, ניתן לשקם את השמיעה ברמה טובה מאוד, ובכך לשפר באופן ניכר את איכות החיים. כיום קיימים פתרונות שיקומיים רבים, אשר כוללים בין השאר מכשירי שמיעה, שתלים כוכליאריים (שתלי שבלול), ומגוון של אביזרי עזר כגון: טלפונים עם הגברה, מערכות האזנה לטלוויזיה ועוד.

אדם עם ליקוי שמיעה לא משוקם, עלול לנסות להתאים את התנהלותו בעולם לליקוי השמיעה. המשמעות עלולה להיות הקטנת רמת הפעילות, מידת החשיפה לתקשורת בין אישית, מידת ההשתתפות באירועי תרבות ומפגשים חברתיים. קיימת השערה שצמצום הקשרים החברתיים עלול להגביר את הסיכון לבעיות קוגניציה ולגרום להאצת תהליכי דמנציה. ליקוי שמיעה לא משוקם עלול להיות קשור גם  לפגיעה במדדי בריאות, וגם לתופעות של חרדה ודיכאון. אך למרות האמור לעיל, רוב כבדי השמיעה במדינות מפותחות נמנעים מקבלת עזרה ושיקום, בין היתר בגלל בושה או חוסר מודעות.

 אנשים רבים ירגישו ירידה כלשהי בשמיעה כבר מסביבות גיל 50, אך רוב המבוגרים מתכחשים בתחילה לעובדה שהם חווים זאת. כדי להבין האם אתם או קרוביכם זקוקים לאבחון או ייעוץ בנושא,  ענו בכנות על ארבעת השאלות הבאות:

האם אתם מרבים לשאול “מה?”

האם גם השכנים שומעים את המחשב שלכם?

האם אתם נמנעים מפעילויות מסוימות כמו הרצאות, תיאטרון או מפגשים חברתיים כי קשה לכם לשמוע?  

האם אתם מרגישים מותשים לאחר מפגש בו נדרשת תקשורת?

אם עניתם בחיוב, ייתכן ואתם חווים ירידה בשמיעה. חשוב שתדעו כי אתם לא לבד, רוב האנשים בשלב מסוים בחיים ייחוו או חווים ירידה בשמיעה. יחד עם הבנה הזאת ידוע כי תהליך ההכרה בליקוי השמיעה הינו מורכב ובאופן טבעי דומה מאוד לתהליך אותו עובר אדם המאבד משהו חשוב או משמעותי בחייו. מחקרים מצאו כי מרגע הידיעה על ירידה בשמיעה ועד תחילת השימוש במכשירי שמיעה ואביזרי עזר חולפות כ-5 עד 10 שנים, בהם האדם עובר תהליך של חמישה שלבים של השלמה עם המצב:

הכחשה –  אתם יכולים לחשוב ששמיעתכם תקינה עד שחבר או בן משפחה מעיר את תשומת ליבכם לעובדה שמשהו השתנה. גם אז, זה נורמלי לנסות להכחיש את המובן מאליו. אפילו אלו שהולכים לבדיקת שמיעה, מחכים בממוצע כ-5 שנים עד שנוקטים בפעולה להתחלת תהליך שיקום השמיעה.

כעס – ייתכן שתכעסו על כך שעליכם להוסיף רופא נוסף לרשימת הרופאים שלכם או על הטרחה  הכרוכה בביצוע הבדיקות. ייתכן שתכעסו על בני המשפחה, שממשיכים לבקש שתחלישו את עוצמת הטלוויזיה או מתעקשים שתטפלו בשמיעה שלכם.

מיקוח – מאפיין מוכר בו תמצאו את עצמכם מחפשים אחר דרכים להחזיר את השמיעה לתפקוד תקין. תבטיחו לעצמכם לאכול בריא יותר, להשתמש באטמים כשאתם נמצאים באירוע רועש או להחליש את עוצמת הרדיו באוטו. ככל הנראה, לא תחזרו לשמוע כמו ששמעתם בעבר, אבל החדשות הטובות הן, שלא משנה מהי סיבת הירידה בשמיעה, רוב הסיכויים הם שתוכלו לשמוע טוב יותר באמצעות מכשירי שמיעה ו/או אביזרי עזר לשיקום השמיעה.

דיכאון – אם אתם מרגישים קצת מדוכאים עקב המצב, אתם לא לבד. החשש שאיבדנו משהו משמעותי כמו השמיעה, תעציב אותנו, לא משנה בני כמה אנחנו. לעיתים אף תחושו בושה בשל מצבכם ותנסו להסתירו. תתחילו להימנע מסיטואציות חברתיות ותקשורתיות המאתגרות את השמיעה שלכם כמו ארוחה רבת משתתפים, הרצאות או הצגות.

השלמה – בשלב זה אתם מוכנים לקבל סיוע, והצעד הנכון הוא להתייעץ עם קלינאי תקשורת המתמחים בשיקום שמיעה לגבי הפתרון המתאים ביותר לשיקום השמיעה שלכם. אם הומלץ לכם להיעזר במכשירי שמיעה, ואתם מתלבטים אם אכן כדאי לרכוש אותם, כדאי שתדעו שמחקרים עדכניים מצביעים על יחס ישיר בין שימוש במכשירי שמיעה לשיפור באיכות החיים, וכי אתם זכאים לקופת ניסיון ללא התחייבות עם מכשירי השמיעה.

ההמלצה הינה חד-משמעית: לא לחכות לשיקום עד ש”אי אפשר יהיה להסתדר אחרת”, אלא להקדים תרופה למכה. אין שום סיבה לסבול מתחושת “נכות” שפוגעת באיכות החיים. כיום ישנם פתרונות שיקומיים רבים, אסתטיים, חכמים, אוטומטיים ופשוטים לשימוש, אשר מאפשרים לשקם ולחולל מהפכה של ממש בתפקוד ובאיכות החיים.

הכותבת היא קלינאית התקשורת הראשית של חברת "שטיינר מכשירי שמיעה" – סונובה ישראל