הילולת הצדיקיםכותרות נוספות

הגרף פוטוצקי

על קידוש השם: עקידתו של אברהם בן אברהם

גר הצדק אברהם בן אברהם או בשמו הקודם הגרף פוטוצקי, הינו אחד מגרי הצדק המפורסמים ביותר בהיסטוריה היהודית ושמו הפך למושג בפי יהודי העולם • הוא הועלה על המוקד בעיצומו של יום טוב שני של גלויות של חג השבועות, ז' בסיוון

גר הצדק אברהם בן אברהם או בשמו הקודם הגרף פוטוצקי, הינו אחד מגרי הצדק המפורסמים ביותר בהיסטוריה היהודית ושמו הפך למושג בפי יהודי העולם. הוא הועלה על המוקד בעיצומו של יום טוב שני של גלויות של חג השבועות, ז' בסיוון.

הגרף פוטוצקי נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי, בן למשפחת פוטוצקי – משפחת אצולה פולנית פאודלית מפורסמת, הידועה באדמותיה הרבות ובעושרה הרב.

בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז, פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ודרכו התוודע ליהדות ולערכיה הרוחניים, וחש צורך להתחבר אליה. למרות שידע את האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, עד כדי שהעונש על הפרתו באותו הזמן היה מוות, הגרף פוטוצקי בחר לנטוש את דת אבותיו ומאז נקרא כמקובל לגבי גרי צדק "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון לגרים).

עם היעלמותו של פוטוצקי החלו בני משפחתו לתור אחריו, אולם לאחר שהתקבלו דיווחים כי בנם מת בדרך כלשהי, הגרף פוטוצקי האב שוכנע בכך והפסיק את החיפושים אחריו.

פרסומת

לאחר גיורו באמסטרדם, עבר למכורתו ווילנה, ולאחר מכן עבר להתגורר בעיירה לידא הסמוכה, על מנת להימנע ככל האפשר מעיניים בוחנות שיזהו אותו בזהותו הקודמת. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא מצידה הפעילה את קשריה ופתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.

עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. אברהם בן אברהם הודה מיד כי הינו גר, ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו אך ללא הצלחה. הוא נותר נאמן להצטרפותו לדת הקודש.

על פי המסופר, הגאון מווילנה זיע"א פקד את תא המעצר של הגרף שהתגייר והציע להצילו על ידי שימוש בשמות קדושים, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים כרבי עקיבא שאמר: "עד שבאה לידי מצווה זו לא אקיימנה?!"

בז' בסיוון תק"ט (24 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות, אברהם גר הצדק הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה, מול עיני ההמון. האש ליחכה במהירות את העצים והכמרים שוב ניסו לדבר על ליבו של אברהם, ברגעיו האחרונים, אך הוא לא שמע את דבריהם וכך בעוד שהכיכר מלאה באדם, גר הצדק בירך את ברכת 'קידוש השם', קרא בעוז 'משה אמת ותורתו אמת", ובקריאת "שמע ישראל, ה' אלוקינו – ה' אחד" זינק אל המדורה הבוערת, לעיניהם המשתאות של כל הצופים.

מנהיגי הקהילה היהודית באותה העת, הזהירו את היהודים שלא לצאת מפתח בתיהם, מחשש לפרעות שיפרצו מיד לאחר ההוצאה להורג. היהודים נשארו בבתיהם, ובתי-הכנסיות שממו מאדם. רק אדם אחד סיכן את חייו על מנת לענות 'אמן' על ברכתו של גר הצדק. היה זה רבי אלכסנדר זיסקינד זיע"א.

רבי אלכסנדר זה, מחבר ספר 'יסוד ושורש העבודה', הגיע שעות רבות לפני העלייה על המוקד ושהה שם במשך כיממה לאחר שריפתו של גר הצדק, וכל זאת על מנת שיהודי יענה 'אמן' על ברכתו של גר הצדק, שבירך בפני המוני הגויים את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על קידוש השם". הואיל וידע רבי אלכסנדר כי בשעת עלייתו על המוקד צפוי אברהם לברך את הברכה, לא רצה שתהא זו ברכה שאינה שלימה ובכך מסר נפש על מנת שיוכל להיות נוכח במעמד. בשעת אמירת הברכה, ענה הוא 'אמן' כשהמוני הגויים לא ראו ולא ידעו מקיומו.

רבנו ישראל מראדין, הכהן הגדול בעל החפץ חיים כתב על פרשת העקידה של גר הצדק כי "אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז"ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד".

על גודל מעשהו של יהודי אחד, ניתן ללמוד מדבריו של הגר"א, שאמר כי לאחר הקידוש השם שהיה במותו של גר הצדק, נחלשו כוחות הטומאה מאוד.

בשל הבושה הגדולה שנגרמה לכנסייה הנוצרית ולמשפחת פוטוצקי בעלת ההשפעה, אסרה הכנסייה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה, ניתן חלק מאפרו, ונלקח לקבורה בבית העלמין היהודי שם. בשעת פטירתו של הגאון מוילנא, ביקש הוא להיקבר על יד המקום בו נטמן אפרו של גר הצדק.

עוד כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close