דעותהיום בחדשותחוץ ומדיניכותרות נוספותמבזקיםפוליטיקה

שיעור בצביעות

משחק יחסי ציבור שלא מצליח להאפיל על האמת/ פרשנות

החיפזון להיכנס ללשכת ראש הממשלה, לקבל את הצילומים ואז להציג את הצניעות המזוייפת בשינה באיזו דירה בגלל שבלפור בשיפוצים, זה משחק יחסי ציבור שלא מצליח להאפיל על האמת: יאיר לפיד לא נבחר בקלפי, הוא גם לא נבחר על ידי רוב המצביעים • הטור השבועי של ניצן קידר

כצפוי ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל לא יעבור בלי מחוות לפלסטינים. אגב, למי שחשבו שנפתלי בנט יהיה שונה בעניין הזה מיאיר לפיד, אין מה להיות מודאגים דווקא מהעניין הפעוט הזה. בנט היה נותן לא פחות משלפיד ייתן. בימין מפחדים מצעדיו של לפיד כי הוא מאמין בצעדים הללו, בעוד בנט הצהיר לאורך כל הקריירה שלו הצהרות סותרות לכך.

הממשל הנוכחי מנסה להשיג כאן הישג על גבה של ישראל וייתכן שגם יצליח. שמענו מלפיד שוב ושוב על כך שלא תהיה קונסוליה לפלסטינים בירושלים, שהוא מתנגדות נחרצות למהלך כזה ולא יסכים לו בשום באופן.

נשמע נחרץ ותקיף נכון? אבל ממש לפני חודש הודיע ממשל ביידן שהוא מחדש את הקמת "המשרד לעניינים פלסטיניים" בתוך השגרירות בירושלים ומבטל את כפיפותו לשגריר. זאת אומרת שבהסכמת ממשלת ישראל (כך טענו האמריקנים ואף גורם מדיני לא סתר טענה זו, נ"ק) פועלת בתוך שגרירות ארה"ב ישות נפרדת לפלסטינים שהיא בעצם כמו קונסוליה באופן המעשי אבל לא באופן ההצהרתי.

לא לחינם החליט הממשל הקודם למזג את הקונסוליה לפלסטינים לתוך השגרירות ולהכפיף אותה לשגריר. לא הגיוני שבמקום שארה"ב הכירה בו כבירת ישראל יפעל גוף עצמאי מדיני שיתייחס רק לפלסטינים. אבל בנט ולפיד הסכימו. אולי חשבו שהמתינות שלהם תרשים את הממשל האמריקני.

פרסומת

היא לא הרשימה. הממשל רק רוצה להראות לפלסטינים שהוא דואג להם ולכן דרש לקראת ביקור ביידן עוד מחוות, כולל הצבת נציגים ביטחוניים פלסטינים באזור מעבר אלנבי, צעד שישראל לא נקטה גם בימי אוסלו.

הממשל האמריקני בונה על הצהרתו של ראש הממשלה יאיר לפיד בנאומו הראשון לפיה הוא מושט לפלסטינים יד לשלום. היד המושטת של לפיד, היא בדיוק מה שחלמו עליו בממשל ביידן.

הביקור של ביידן, בזמן בחירות בישראל, הוא לא פשוט כלל וכלל. יאיר לפיד ינסה להשתמש בכל תמונה בביקור הזה לשם קמפיין הבחירות שלו. כדי להציג אותו כמנהיג מנוסה, למרות שבפועל התיישב על כסא ראש הממשלה פחות משבועיים לפני הגעת הנשיא האמריקני.

הקו המתון הזה גורם לכולם לתפוס טרמפ. נשיא צרפת מקרון לא היה מתבטא ומתפייט על הנושא הפלסטיני בפגישה עם בנימין נתניהו, אבל אצל לפיד הוא ציין את החשיבות ורמז שהוא מצפה מהממשלה הנוכחית לשינוי מגמה.

אבל, הרי, זהו ממשלת מעבר. כשנתניהו היה בשלטון זעקו על כל תזוזה שלו בתקופת ממשלת מעבר. אז מה? ללפיד מותר מה שלנתניהו אסור? הניסיון לשווק את לפיד כמנהיג בינלאומי שקול, הוא אחיזת עיניים. בואו נודה על האמת, לפיד היה שר חוץ טוב במשך שנה וזהו.

אם היה משהו נכון לעשות, אם לפיד היה שופט את המצב כמו שהוא שופט את היריבים, הוא לא היה מתחלף עם נפתלי בנט. שהרי טובת המדינה היא שראש ממשלה שכבר מצוי בכל העניינים ימשיך לעמוד בראש המדינה עד לבחירות ולא יהיו חילופים שנוגעים לכבוד ובעיקר לקמפיין הבחירות שלפיד רוצה לנהל מכס ראש הממשלה.

להערה הזו תמיד יש תגובה שחוזרת על עצמה ומתחילה במלים אבל נתניהו גם. התשובה ללפיד היא פשוטה: הבטחת לעשות את זה אחרת, אתה משווק כ"מיסטר קלין" שלא דבק בו רבב, ועל כן סירבת להתחייב לנפתלי בנט לעזור לו לייצר רצף כדי לקבל תנאים של ראש ממשלה לשעבר. כל הכבוד על ניקיון הכפיים, אבל אדם נקי שטובת המדינה מול עיניו, לא היה הולך למהלך של רוטציה לקראת בחירות אלא היה מחכה עד שייבחר או שלא ייבחר בקלפי.

החיפזון להיכנס ללשכת ראש הממשלה, לקבל את הצילומים ואז להציג את הצניעות המזוייפת בשינה באיזו דירה בגלל שבלפור בשיפוצים, זה משחק יחסי ציבור שלא מצליח להאפיל על האמת: יאיר לפיד לא נבחר בקלפי, הוא גם לא נבחר על ידי רוב המצביעים. יש לו אמנם מפלגה גדולה יותר משל בנט ואצלו השורות הדוקות וצפופות, אבל כמו כל פוליטיקאי טובת המדינה נמצאת אצלו במקום השני אחרי טובתו שלו. צר לי אם המלים הללו כואבות לו או למקורביו, אבל לפיד לא הצליח לשכנע שהוא שונה פוליטית. אולי ההתנהלות שלו אחרת, אבל החיפזון שלו לתפוס את כסא ראש הממשלה במקום לייצר לעצמו את הלגיטימציה בבחירות, הוא לא יותר טוב מצעדים אחרים של נתניהו. הדחיפות שלו בהוצאת ראש מערך ההסברה שהביא חברו בנט, אחד מאנשי המקצוע המעולים בתחום עבור איש מקצוע מעולה אחר, אבל מטעמו, ההתעקשות שלו למינוי נעמה שולץ כמנכ"לית קבועה של משרד ראש הממשלה ולא כממלאת מקום בשל תקופת הבחירות וכל מיני דברים קטנים שמעידים כאלף עדים על כך שלפיד נמצא שם בשביל להכניס אנשים ולא רק בשביל לקדם משהו עבור האזרחים.

לפיד הצליח לאורך כל הקריירה שלו להישאר "מר נקי", להתרחק מכל רבב, אבל הוא לא הפסיק לרדוף כבוד, לרדוף שלטון, לסמן את כס ראש הממשלה כמטרה ולא כדי שהעם יהנה מהעניין, אלא כדי שנתניהו לא יהיה שם.

הבטיח שיח אחר, נטל ההוכחה עליו. ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד. צילום: חורחה נובומיסקי/לע"מ

לפיד דיבר בנאומו הראשון גם על הצורך בשיח פוליטי אחר, בהורדת הלהבות, בסמנטיקה שונה. נאה דורש, אבל כדאי גם לקיים. המפלגה של לפיד רחוקה מלהיות טלית שכולה תכלת בנושא הזה. הממשלה הזו עסקה יותר מכל ממשלה במושג בזוי שנקרא 'אלימות המתנחלים'. היא חיפשה בפינצטה איפה תוכל לסמן אנשים שלא מסכימים איתה כ'קיצוניים'. באופן מפתיע זה תמיד היה כינוי לאנשים שנמצאים בדעותיהם בצד הימני של המפה הפוליטית.

אם ללפיד אכפת באמת מאזרחי ישראל, הוא צריך לחשוב קצת מעבר ל'רק לא נתניהו' והרבה מעבר ל'אני ראש הממשלה'. הוא מפזר אמירות על כך שהוא מעוניין במפלגות החרדיות כחלק מממשלתו, אבל כדי להקים אותה יזדקק לישראל ביתנו זוללת החרדים לתיאבון ולמרב מיכאלי שרוצה תחבורה ציבורית בשבת.

זה אותו לפיד שאמר בראיון במהלך מערכות הבחירות האחרונות: "אני אשב עם חרדים, ערבים, ציונות דתית. גמרתי עם החרמות" – וכיום מסמן את מפלגת הציונות הדתית כקיצונית שאי אפשר לשבת איתה.

בואו נניח דברים על השולחן: יאיר לפיד נכנס לתפקידו רק לפני שבוע וחובת ההוכחה עליו. ניסיון העבר מלמד שבסוף – הוא פוליטיקאי – ואפילו פוליטיקאי מוצלח מאוד. אבל כדאי שיפסיק עם המניירות ויתרכז בלהיות עצמו. כדאי שיגיד את האמת: רציתי להיות ראש ממשלה ולכן אני יושב על הכסא הזה, למרות שמצד האמת היה נכון יותר שתהיה המשכיות ורצף עד לכניסת הממשלה הבאה. ומי שטוען שארבעה חודשים זה המון זמן ומי יודע אם תהיה הכרעה בבחירות, חוטא בדיוק למה שמצפים ממנו אזרחי ישראל: ממי שמדבר על חשיבות האחדות בעם. אחדות? עושים עם כולם.

הממשלה הנוכחית לא הובילה אחדות וריפוי. היו בה אלמנטים של ריב ומדון, שיסוי כלפי ציבורים. לפיד לא יכול להימלט מזה. "מיסטר קלין" כאמור, הוא אולי ללא רבב, אבל אם הוא רוצה בטובת אזרחי ישראל הוא צריך להיות ער גם למי שלא מסכימים איתו וגם למי שנותרו מחוץ לממשלתו. את זה הוא לא עשה לאורך השנה האחרונה ואני מסופק אם יעשה עד לבחירות.

עוד כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close