דעותהיום בחדשותכותרות נוספותמבזקיםפוליטיקה

מפלגת העבודה לאן?

כשההזדמנות של מירב מיכאלי ירדה לטמיון/ דעה

פחות מעניין אותי לדבר בעברית בלשון נקבה או להוריד את המדבקות של הטסטים מהרכב- הייתי רוצה שלא יהיו יותר ילדים רעבים בישראל וזה לא בשמיים • דינה דיין מועמדת לרשימת מפלגת העבודה מותחת ביקורת על היו"ר מיכאלי

תוצאות הבחירות האחרונות, הובילו לאירוע היסטורי שבו השמאל הישראלי קיבל הזדמנות חד פעמית לחזור למרכז הבמה הפוליטית בישראל ולהגיע לקהלים חדשים.

למה? מניתוח של הקלפיות בפריפריה הישראלית עולה כי דווקא במעוזי הליכוד הוותיקים אחוז ההצבעה היה נמוך מאוד לאורך כל מערכות הבחירות האחרונות, סבבים אחד עד ארבע כשמסבב לסבב התמיכה בליכוד ירדה. מצביעי הליכוד התעייפו, לא הגיעו לקלפי וויתרו מראש על הבחירות.

האם זו עייפות החומר? הייאוש, הקושי התחושה שהפוליטיקה בישראל מנותקת לחלוטים מהמציאות בשטח, בטח בפרפריה ובטח אם אתה עני.

הציבור שנלחם ביום יום מלחמות הישרדות כלכליות כנראה הרגיש שהפוליטיקה מתנתקת מהיום יום והופכת להיות לא רלבנטית עבורו.

פרסומת

במעוזי הליכוד לא הצביעו למפלגות אחרות, פשוט לא הצביעו. האם זו הייתה אם כך הזדמנות חד פעמית לפעול לטובת הציבורים המוחלשים במדינת ישראל, לקדם מדיניות רווחה משמעותית ותמיכה משמעותית בפריפריה , חוקים ורפורמות שייטיבו עם עניי ישראל?

אכן בעיני הייתה כאן הזדמנות של המפלגה שלי, מפלגת העבודה, לפעול פעם אחת ולתמיד לטובת הנושאים החשובים הללו – ולהפוך להיות נציגי ציבור נאמנים הנלחמים באמת עבור הציבור.

מי שלא מכיר את מפלגת העבודה יכול להתבלבל קצת, מפלגת העבודה חיה ובועטת בפריפריה הישראלית, סניפי המפלגה והתשתית שלה פרושים בכל עיירות הפיתוח, בשכונות, מזכירי סניפים מיתולוגיים ופעילים מאוד בדימונה, ירוחם, מצפה רמון, אשדוד, אשקלון עכו, קריית שמונה, נהריה ועוד מי שמכיר יודע.

יחד עם זאת המפלגה בשנה האחרונה בכנסת הלכה לכיוון אחר לגמרי, מפלגת העבודה בראשותה של מרב מיכאלי קידמה נושאים שאינם קשורים בכלל לנושאי הליבה שמפלגת פועלים שמאלית צריכה לקדם והגדילה לעשות שרת התחבורה ברפורמת התחבורה שלה יצרה ״שוויון״ בין פריפריה למרכז כשעניי ישראל ידרשו לשלם יותר כדי שהמחירים במרכז הארץ ובשכונות החזקות יהיו שווים – שוויון לא עושים על ידי פגיעה בחלשים – זה שוויון של רשעים.

ולכן ההזדמנות החד פעמית הזו, של מפלגת העבודה להוכיח אחת ולצמיד לתושבי הפריפריות כי המפלגה נלחמת עבורם ולייצר מצב שבו אנשים יראו בעיניים שאכן אפשר לשנות – ירדה לטמיון.

נדמה לי שמיכאלי חשבה שאם היא תעבוד על האלקטורט הבסיסי של המפלגה, זה שחי בצפון תל אביב, לדעתה היא תצליח להגדיל את התמיכה הדועכת במפלגה שהופכת להיות פחות ופחות רלבנטית.

אז מה אפשר היה לעשות? פחות מעניין אותי לדבר בעברית בלשון נקבה או להוריד את המדבקות של הטסטים מהרכב- הייתי רוצה שלא יהיו יותר ילדים רעבים בישראל- ויש רבים, הייתי רוצה וחולמת על חינוך שווה עם הזדמנויות שוות גם בגיוס לצה״ל לילדים שלנו, הייתי רוצה לראות טיפול משמעותי במעוזי העוני בישראל, הייתי רוצה לראות דיור ציבורי חזק ומשמעותי בישראל, דיור שיאפשר לאנשים לדעת שיש להם קורת גג בטוחה עבורם ועבור ילדיהם- את כל זה אפשר לעשות, זה לא בשמיים, ישראל אכן הפכה למדינה חזקה מאוד אך השאירה מאחור רבים מאזרחיה להתמודד עם מציאות כלכלית כמעט בלתי אפשרית.

מפלגת העבודה- צריכה וחייבת להפוך להיות המפלגה של העובדים בישראל, של הצווארון הכחול, של העניים, של הפריפריות ולא להילחם על פירורים מול מר״צ. היא צריכה לחזור ולהיות מפלגה ציונית- סוציאליסטית ולהציב סדר יום ברור ומוחלט איליו יוכלו להתחבר רבים.

הכותבת הינה מועמדת לרשימת מפלגת העבודה

עוד כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close