דעותהיום בכותרותפורום המומחים

בגובה העיניים

בין שלום בית לריטלין

"עברת פעם אבחון" שאלתי את האם, והיא פתחה עליי שני עיניים גדולות, "מה זאת אומרת אבחון?! אבחון על מה?!" היא שאלה • הרב אשר קסל

"הרב" לחשה הגב' בטלפון, "אני חייבת לשוחח אתכם. הטור השבוע ממש דיבר אלינו, הרגשתי כאילו הרב קורא אותי ממרחק".

חייכתי כאשר שמעתי את הדברים, והשבתי בצניעות האופיינית לי כי החידוש הוא, שזו לא רק היא, אלא עוד כמה וכמה הורים. "כן אני מבינה" אמרה הגב', "אבל אני הרגשתי שזה ממש דיבר אלי. זאת אומרת, התחושה שלי היא כזו כמעט כל שבוע, אבל הפעם ההרגשה הזאת הייתה יותר חזקה. משתי סיבות, א' כי אני מרגישה חסרת בטחון עצמי. והשנייה היא כי אני תמיד עסוקה בביקורת על הטור, שעיקרה הוא כי הטור אינו מדבר בענייני כי ענייני שונה".

האמת מבלי לפגוע באף אחד, בדרך כלל אני דוחה שיחות כאלו. וזאת מאחר כי אין לי כוח לנהל שיחות עקרות, שכול מהותם הם להסביר לי עד כמה המקרה שלנו הוא שונה בתכלית מכול המקרים האחרים שאני מכיר. שכן אם זה שונה, ודעתי איננה נכונה, אז תתכבדו ותשאירו אותי עם דעתי, ותמשיכו בדרככם.

אבל כמו שכתבתי בשבוע שעבר, הורים שלא בטוחים בעצמם, רוצים לשכנע אותי שהם צודקים במקרה האישי שלהם שלדעתם הוא חורג. הראיה שמדובר בטעות היא שהם עצמם לא משוכנעים במה שהם אומרים, וכדי להשתכנע בעצמם, הם באים לשכנע אותי. אבל מאחר שהגב' כבר הסכימה עם חצי ממה שכתבתי, דהיינו שהיא לא בטוחה בעצמה, נעתרתי לבקשתה לשוחח בנושא.

פרסומת

לתומי חשבתי שזו תהיה פגישה תכליתית וקצרה, חשבתי שאני אסביר לאמא כי היא יכולה לבטוח בעצמה, שכן הקדוש ברוך הוא נתן לה ילדים, ואם כן הוא סומך עליה, ומשכך תתכבד היא ותסמוך על עצמה, אלא שהפגישה הלכה למקום אחר.

לחדר נכנסו זוג שכבר בתחילת השיחה בניהם הבנתי שלפני שמדברים על בטחון עצמי, צריך לדבר על שלום בית וזוגיות. גם זה עניין חשוב, שלולי תא בית תקין, אי אפשר לבוא בטענות לילדים. אי לכך הקשבתי לטענות הצדדים.

האמא דיברה על כך שהיא לא מצליחה בחיים, והכול בלגן בבית, היא לא מצליחה לשלוט בחייה. ובעלה הרב שיושב לידה טוען, שזה מקור בעיות החינוך שלהם.

ניכר היה כי הגב' נעדרת בטחון עצמי, לרגע כבר רציתי לתת מוסר לרב בעלה, כי הוא הגורם לכך. הרי ברור שאישה ששומעת ביקורת פעם אחרי פעם, מאבדת את היכולת. בטח ובטח את הבטחון העצמי.

אבל כדי לקבוע קביעה שכזו, רציתי להבין את הדברים יותר לעומק. לשם כך, ביקשתי מהגב' לספר על עצמה, והיא סיפרה שכילדה היא לא הייתה מוצלחת מי יודע מה, ואחרי כן כנערה, היא הייתה בינונית. היה לה קשה עם הלימודים, אבל בעבודה שלה היא מצליחה. נכון שיש לה שתי מזכירות שמשלימות את מה שהיא מתחילה, אבל מאחר והיא מביאה רוח יצירתית למקום העבודה, שווה לחברה להחזיק אותה, למרות חסרונותיה.

כאן התערב הרב בעלה ואמר, שזה לא פשוט כלל ועניין, ברור שרעייתי היא כישרון מהלך, היא חושבת מחוץ לקופסא, ואולי נכון יותר לומר אין לה קופסא. והיא רגישה מאוד, אבל החיים הם לא חברת הייטק, ומאוד קשה לחיות כאשר דברים לא מסודרים, ואין עקביות בבית, ברור שזה משפיע על הילדים, באופן כזה ואחר. אני משתדל מאוד לעזור המשיך הבעל, אבל גם זה לא תמיד חכם, כי רעייתי נפגעת, היא רואה בעזרה עצמה, העברת ביקורת. בקיצור אוי לי מייצרי, ואוי לי מיוצרי.

כמעט והתפתיתי למצוא פתרונות טכניים לבעיה, אבל כמו תמיד הקדוש ברוך הוא האיר את עיניי. "עברת פעם אבחון" שאלתי את האם, והיא פתחה עליי שני עיניים גדולות, "מה זאת אומרת אבחון?! אבחון על מה?!" שאלה.

חייכתי ושאלתי שוב, האם הגב' עברה אבחון, "אולי את מתקשה בעניינים של קשב וריכוז?!" שקט השתרר בחדר אחרי השאלה, והוא הושבת אחרי כמה דקות על ידי האם. "רק זה חסר לי עכשיו, שבעלי יחשוב שאני מופרעת", היא אמרה. ואני התעלמתי ושאלתי, "בעלך חושב שאת עיוורת?!" שאלתי והרבנית השיבה בתמיהה כדרכם של יהודים: "לא, למה שהוא יחשוב כך?"

"מפני שאת משתמשת עם משקפיים עניתי" והיא גיחכה. "אבל משקפיים זה לא בעייתי, הרבה אנשים צריכים עזרה לראייה ממרחק".

לזה בדיוק חיכיתי. "גם הרבה אנשים סובלים מהפרעות קשב וריכוז" עניתי, "זו אינה נכות חס ושלום, ולא חיסרון. זו עובדה ומציאות בחיים. יש לה מעלות ויש לה חסרונות, בעבודה זה למשל מהווה מעלה, בחיים זה חסרון, שגם אתו אפשר להתמודד, כאשר אתה מבין את זה, ומודע לזה".

הגב' הייתה המומה, "אז הרב מציע שאני אלך לעשות אבחון" שאלה בשנית, מבקשת לוודא שהבינה נכון ואני השבתי בחיוב. "הבנת הבעיה היא חצי פתרון אומרים החכמים ואם יורשה לי, אני מציע שלא רק את תעשי אבחון, אלא גם תאבחני את הילדים. מסתבר שחלקם לפחות, סובלים גם הם מחוסר קשב וריכוז. וזה גם מסביר את ההתנהגות שלהם. יתרה מכך, זה מסביר את חוסר הבטחון העצמי שלך", אמרתי לגב'. את תוצאות האבחון, אתם בטח מנחשים לבד.

הדור שלנו מתאפיין בקשיי קשב וריכוז יותר מדורות קודמים, לא בגלל שהדור יותר חלש, או כי התרבו המאבחנים. אלא ובעיקר, כי התרבו המפריעים. יש יותר ויותר מסיחי דעת, ולמי שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז, יש קושי גדול יותר. וכן אני לא מדבר על ילדים שסובלים מהתופעה, או נכון יותר לומר מהתמודדות. אלא על המבוגרים.

הדעה נוטה כי הפרעות קשב וריכוז זה הפרעה לימודית והאמת היא שזו הפרעה בחיים, מי שיש לו את אתגר הקשב הוא מתמודד בכול חלקי החיים עם האתגר. מבלי להיכנס לפתרון שנקרא ריטלין, על שלל דוגמאותיו, עצם הידיעה שאני מאותגר קשב מועילה אף היא, זה בא לידי ביטוי בחלקים שונים בחיים. אבל הביטוי הכי חזק שלו זה חוסר בביטחון עצמי.

עוד כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close