בוקה ומבולקה: מה עוד צפוי בדרך להגשת רשימות?

זה היה ברור. ברוב המפלגות בוקה ומבולקה. זה היה צפוי, כי כאשר 120 חברי כנסת נאבקים על שרידותם, בעוד רבים רבים משתוקקים להחליפם, שלא לדבר על מפלגות תאבות שלטון שעומדות לאבד את כוחן, או מפלגות אחרות המשתוקקות להגביר את עוצמתן – כל אלה מובילים אותנו , בשלב הזה, עד להגשת הרשימות לכנסת – למאבקים של הכל בכל.

אז מה היה לנו רק השבוע? להלן לקט, לא שלם: בני גנץ וגדעון סער התאחדו, ניצן הורוביץ לא יתמודד על תפקיד יו"ר מרצ, הציונות הדתית ועוצמה יהודית – סמוטריץ' ובן-גביר מתקוטטים על חלוקת המנדטים ברשימה, איילת שקד מתכוונת לחבירה עם הנדל והאוזר, הליכוד הכריז על שיטת הבחירות בפריימריס שלו ועורר מהומה במשבצת המיעוטים. תכלס, בציר לא רע לשבוע אחד. וכמובן התפרסמו סקרים בערוצים השונים, שמבלי להיכנס לכל המספרים – מנבאים שמה שהיה הוא אשר יהיה, לפחות במספר המנדטים, נכון לעכשיו. כלומר, ששום גוש לא יכול לבד להקים ממשלה. זה לא אומר שכך זה יישאר, אבל זה גם לא בהכרח אומר שהדברים ישתנו. קיים קיפאון.

אומר זאת שוב ושוב – עד שלא יוגשו הרשימות הסופיות של המפלגות לכנסת ב15 בספטמבר – לא נדע באמת מי נגד מי. ואז, ורק אז תחל תעמולת הבחירות האמיתית והקרב האמיתי, בין המפלגות השונות. קרבות מכוערים, רווי השמצות והשלכת בוץ אחד על השני. אה, כן יהיה מעניין, כי מהו משחק כדורגל טוב בלי התקוטטות בין השחקנים.

השבוע היה שבוע העבודה הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה. תכלס, זה עבר בשקט, אולי מבחינתו של לפיד שקט רב מדי. כמובן שהכל מתכנס לביקורו של נשיא ארה"ב ביידן. זהו ללא ספק אירוע גדול ומשמעותי לכל ראש ממשלה ישראלי. בכלל יאיר לפיד ינסה בכל רוחו לנצל את כיסאו כראש ממשלה כדי להרשים ולהראות שכתפיו רחבות דיין כדי להכיל את מעמסות התפקיד.

אם לא תהיה דרמה גדולה במהלך כהונתו עד הבחירות ב 1 בנובמבר – אין ספק שתוארו כראש ממשלה יוסיף לו נקודות במחנה המכונה רל"ב (רק לא ביבי).

יש מפלגות שיש להן אג'נדה סדורה ויש כאלו שצריכות להמציא את עצמן מחדש. אחת מאלה היא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. מפלגה זו נשענת על בסיס בוחרים נאמן, אך  מצטמצם – של עולים מבוגרים מחבר העמים. אלה מעריצים את ליברמן ולא מוכנים לשמוע על שום מפלגה אחרת.

לעומת זאת בניהם ונכדיהם לא רוצים חיבור לזהות הרוסית (שם גנרי ליוצאי חבר העמים). הם רוצים "להיות כמו כולם", ולכן הם במפגיע לא יצביעו לליברמן אלא למפלגות "ישראליות", בעיקר לליכוד.

מעבר לכך לפני כמה מערכות בחירות ליברמן המציא את עצמו מחדש כאשר החליט על קו נוקשה במיוחד נגד החרדים. קו זה הוכיח את עצמו. רבבות ממצביעי המרכז, שאינם ימניים, סברו שליברמן הוא הבלם האחרון מהשתלטות מוחלטת של החרדים על ישראל (להשקפתם), ולכן היו מוכנים לשכוח לרגע את היותו של ליברמן ימני (גר בהתיישבות ביו"ש) ובלבד שיהיה הסכר שיגן על החילונים.

אבל לסחורה הזאת כרגע יש מעט קונים מסיבה פשוטה: החרדים אינם בממשלה, ולכן התחושה היא שהם אינם מקבלים תקציבים על חשבון הציבור הכללי ולכן אין בעיה שיש לפתור.

מה שליברמן יעשה, מן הסתם, הוא לייצר בעיה בדיוק בנקודה הזו: ליברמן ילחם נגד לפיד ונגד גנץ-סער ויאמר בכל מיקרופון ומול כל מצלמת טלוויזיה – שהוא היחיד שלא יעשה קואליציה עם החרדים. ליברמן יטען, לא בלי בסיס, ש-כ-ו-ל-ם  מוכנים לעשות עסקים עם החרדים. הוא יתן את הדוגמא של מרב מיכאלי מפזזת בחתונת נכדתו של ח"כ משה גפני ועוד דוגמאות.

אגב, כל מיני אמרות של חברים ביהדות התורה מסייעות בדיוק לנרטיב הזה של ליברמן. נשמעים קולות ולפיהם, כביכול, החרדים נותנים לנתניהו הזדמנות אחרונה להביא 61 מנדטים, ואם יכשל – הם מרגישים עצמם חופשיים להקים קואליציות "אחרות". הכוונה היא ראשית לדרוש מנתניהו לפנות את מקומו לטובת בכיר אחר בליכוד, או לחילופין להקים קואליציה של החרדים עם הציונות הדתית ועם גנץ סער ולפיד ואם יהיה צורך גם העבודה.

טוב, אני מעריך בזהירות ששום דבר מאלה לא יקרה. לא שאני בטוח שנתניהו וגושו יקבלו 61 מנדטים, אבל לא נראה לי שהחרדים ילכו נגד מצביעיהם החובבים את נתניהו. פתרון יימצא. לא ליברמן יצליח למנוע ממשלה עם חרדים, שאגב, יקבלו בחזרה בריבית דריבית את כל מה שנגזל מהם בממשלה הנוכחית.

מה שקורה כאן הוא מטורף. זה לא רק שהמחירים גבוהים מאד ועולים כל הזמן – זה שהשכר נמוך. מישהו צריך לעשות כאן סדר בשני הצדדים. איזו מן מדינה אנחנו שהשכר החציוני עומד על כ 7500 שח ברוטו? (חציוני – שמחצית מהאוכלוסיה משתכרת פחות ממנו ומחצית מהאוכלוסיה – יותר ממנו), בזמן שהמחירים מרקיעי שחקים יותר ממרבית מדינות העולם המערבי. בצרפת לא אומרים: "אין מה לעשות". הם עושים.

השבוע ממשלת צרפת של עמנואל מקרון הנשיא הציגה חבילת חוקים בעלות של למעלה מ 20 מיליארד יורו (70 מיליארד שקל!) הכוללת הגדלת שכר, סבסוד דלק פיקוח על העלאות מחירים, הגבת העלאת השכירות.

שר האוצר של צרפת אמר: "הרעיון של מדינות חסכניות מת מזמן". הבעיה היא שאצלנו אף אחד בממשלות לא חושב מחוץ לקופסא. מי שמנהל את תקציבי הממשלה הם פקידים מרובעים באגף התקציבים, שכל מה שמענין אותם הם טבלאות אקסל. הם לא רואים בני אדם. ככה לא בונים כלכלה של מדינה.