איחודים, מלחמות, ותרחישים אפשריים עד לסגירת הרשימות

עונת הבחירות מזמנת לנו כל שבוע אירועים חדשותיים. השבוע היו אלה הפריימריס לראשות מפלגת העבודה, הכרזתה של זהבה גלאון על התמודדותה על ראשות מרצ, המשא ומתן בין סמוטריץ' הציונות הדתית, לבין בן גביר עוצמה יהודית, על חלוקת המקומות ברשימה המשותפת אם תהיה, ולא נשכח את הבית היהודי המפלגה שקמה לתחיה שבחרה את ראש הרשימה לכנסת. וכל זה רק בשבוע אחד…

טוב, אין מקום לניתוח מעמיק של כל האירועים הללו. במפלגת העבודה כצפוי זכתה ברוב עצום מירב מיכאלי שוב בתפקיד היו"ר  – עובדה שמן הסתם תעצים את התנגדותה לריצה משותפת עם מרצ. במרצ תהיה התמודדות בין היו"רית לשעבר זהבה גלאון, שהמשיכה גם מחוץ לכנסת לתמוך בעמדות המפלגה בכל אולפן אליו הוזמנה, ועשתה זאת היטב.

מולה ניצב אלוף במיל, יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל. בעיני, שני אנשים ראויים. האווירה הכללית נוטה לכיוונה של זהבה גלאון, אבל כבר ראינו הפתעות שכדרכן אינן צפויות. בכל מקרה השבוע פורסם סקר של קמיל פוקס בערוץ 13 ולפיו מרצ בראשות זהבה גלאון מביאה 5 מנדטים, לעומת 4 מנדטים בלבד כאשר יאיר גולן עומד בראשה. זהו סממן חשוב עבור זהבה גלאון.

זהבה גלאון חותרת לאיחוד רשימות עם מירב מיכאלי. תכלס, אידיאולוגית, אין כיום הבדל ממשי בין שתי המפלגות. שתיהן נמצאות עמוק בתוך השמאל. עדיין מבחינת מירב מיכאלי ללכת עם מרצ משמעותו מכה משמעותית לשאיפתה להפוך ביום מן הימים את העבודה למפלגת שלטון, שכן בימינו אין מצב בו השמאל כשמאל יוביל את ממשלת ישראל.

סמוטריץ' ובן-גביר יעשו טוב לעצמם אם ירגיעו את האגואים שלהם ויאפסנו אותו עמוק בתיק. הסכנה של שניהם היא שמרוב להיטות להוכיח מי יותר "גבר גבר" הם יתפצלו. האם בוודאות שתי המפלגות יעברו אז את אחוז החסימה ? על פניו נראה שכן – כל מפלגה תקבל  5-6 מנדטים. אבל זה רק על שולחן השרטוט.

במציאות, יתכן כרסום בכוחן. יתכן שהליכוד יכרסם בהן, יתכן שהבית היהודי שקם עכשיו לתחיה, אם ירוץ לבד – יכרסם, יתכן שהחרדים יכרסמו. לך תדע. לכן, עדיף להם, לסמוטריץ' ולבן גביר, לאמץ מעט צניעות אישית ולהסתדר.

הבית היהודי יכול להיות גורם משמעותי בבחירות. לשם כך צריכים להתקיים כמה וכמה דברים. במציאות קיים למפלגה קהל אוהדים דתי-כיפה סרוגה מתון, סוג של המפד"ל של פעם. לבד, יהיה קשה, אבל עם חיבור נכון זה יכול להצליח. החיבור הנכון הוא עם איילת שקד, אבל רק אם הרשימה מאחוריה תכלול לא רק את יוסי ברודני שנבחר השבוע למקום הראשון, אלא עוד שניים שלושה חובשי כיפות סרוגות.

הבעיה היא שחלק מהמועמדים אינם מוכנים להתחייב ללכת עם נתניהו, וזאת כאשר קהל הבוחרים באופן גורף מעדיף אותו על פני לפיד או גנץ. למשל, מתן כהנא לא מוכן לשמוע מנתניהו. זו בעיה רצינית. הקושי הוא שפעמים רבות דווקא במפלגות קטנות נערכות קטטות פנימיות, שבסופן כל אחד נשאר עם הצדק שלו – והמפלגה נמצאת מחוץ למוקדי ההשפעה, כלומר מחוץ לכנסת. ועם צדק אי אפשר לקנות במכולת.

השבוע נחשפנו לתליון מזהב, או מכסף, עם דיוקנו  של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. הגימיק הובא לזירה על ידי פריימריסטית נלהבת בליכוד בשם היידי מוזס (אגב, היא בתו של הח"כ לשעבר מיהדות התורה מנחם מוזס). מבחינתה של היידי מוזס מדובר בהצלחה כבירה. היא כיכבה בכל ערוצי הטלוויזיה, רואיינה תחת כל עץ רענן והיא יכולה לסמן לעצמה שמשימתה – להתפרסם – הוכתרה כהצלחה רבה.

לעומת זאת, בנימין נתניהו, זיהה מייד את פוטנציאל הנזק ומיד העלה סרטון בו התנער בנימוס מפולחן האישיות.

נתניהו רוצה לפנות לימין הרך, זה שעבר את הגדר בבחירות הקודמות לעבר גדעון סער כי לא סבל את ההתלהמות של הליכודניקים ואת פעולותיו של נתניהו שבעיניהם לא היו ממלכתיות. זו הסיבה שנתניהו מנסה להשפיע על רשימת החכי"ם לכנסת באופן שתבליט יותר את הליכודניקים הממלכתיים, השקטים אך הנוקבים, כמו למשל אמיר אוחנה ויריב לוין, וגם אישים כמו דני דנון לשעבר השגריר באו"ם.

נתניהו ממש לא רוצה מועמדים בעלי עבר פלילי, הוא לא רוצה מועמדים צעקניים, הוא לא רוצה לקדם מועמדים הפוגעים בבית המשפט העליון. הבעיה היא שבליכוד מתקיימים פריימריס אמיתיים בקרב 120-140 אלף איש וקשה מאד לשלוט בכמות כזו של בוחרים.

השבוע שוב כעסתי על היועמ"שים שמונעים משילות בעת תקופת בחירות. (וגם לא בתקופת בחירות…). בעקבות החלטת שרת הכלכלה להעלות את מחיר הלחם שבפיקוח – פרצה סערה. התקיימו דיונים בדרגים הגבוהים ביותר, כולל סביב שולחנו של ראש הממשלה, יאיר לפיד.

מחיר הלחם בפיקוח עולה כי המאפיות מפסידות עליו כסף. כל כיכר לחם מפוקח שנמכרת –  מסבה נזק כלכלי למאפיות. מדובר כבר  בתקופה ארוכה. מצד שני העלאת המוצר הכי בסיסי הקיים – מסבה נזק גדול לשכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית. עלה רעיון שהממשלה תסבסד את עליית מחיר הלחם, כלומר תשלם למאפיות עבור הפסדיהן. אבל, כאן, על פי הדיווחים בתקשורת נכנסו לפעולה היועצים המשפטיים והזהירו שאסור לבצע את המהלך משום שמדובר ב"שוחד בחירות".

נכון, הממשלה לא רוצה להעלות את מחיר הלחם בגלל הפגיעה בעם שתוצאותיו יפגעו במפלגות השלטון בקלפי. מצד שני, אם לא יהיה סבסוד – תהיה פגיעה אמיתית בעם. אז אני מעדיף מעט "שוחד" בחירות שנדרש בעניין הזה, על פני עשרות אלפי רעבים במדינה. הבעיה שאצלנו, הצדק המשפטי הטהור – שווה יותר מאלפי רעבים במדינה.