נשיםנשים-דף-ביתפורום המומחים

פורום המומחים

מרביצים לילד שלך בגן?

זה לא נעים לשמוע שמרביצים לילד שלנו בגן, אבל יותר מתחושת אי הנעימות, מעניין אותנו לטפל בבעיה, אבל איך עושים את זה? נעמה צובל מביאה עשה ואל תעשה

איזה חוסר אונים לדעת שמישהו מרביץ לילד שלנו בגן. במקרה הטוב אנו שומעים על כך מהילד או מהגננת ובמקרה הרע אנו מגלים סימני נשיכה בבית. אז מה עושים? של מי האחריות? של ההורים של הילד שהרביץ או של הגננת שנמצאת באותו רגע בגן? התשובה היא: האחריות היא של כולם.

מה ההורים צריכים לעשות?

תיווך תואם גיל בבית + לדבר עם הגננת ולתכנן איתה את סדר הפעולות הנכון ל"זמן אמת".
בבית התיווך הוא תואם גיל. בגיל ארבע למשל נוכל בבית לדבר עם הילד, לעזור לו להימנע ממצב שמרביצים לו וגם נוכל לצייד אותו בכלים ומשפטים שיעזרו לו: "אני לא אהיה במקום שלא נעים לי ואני הולך לגננת לספר לה". בגיל שנתיים לעומת זאת, יש הרבה משמעות למענה של הגננת בזמן אמת שמתפקדת גם כמפרידה וגם פועלת על תקן "הפה של הילד" תעזור לו איך להתנהל ותדבר במקומו. לא כל גננת יודעת בדיוק מה לעשות והרבה פעמים אני מבקשת מההורים של הילדים שיבקשו מהגננת לפנות אלי על מנת שאוכל לתדרך אותה בטלפון מה בדיוק לעשות.

מה הגננת צריכה לעשות?

פרסומת

מענה מידי לסיטואציה בדגש על הילד המותקף – חשוב שעצם התגובה של הגננת תענה גם על הצורך לנחם את הילד שהרביצו לו וגם תעביר מסר חד משמעי לילד שהרביץ שההתנהגות הזאת לא מקובלת. המסר חייב לעבור כמסר ולא ככעס ו\או עונש.

ברגע שהגננת קולטת שילד הרביץ, היא תיגש אל שני הילדים ותפעל בצורה הבאה:

הגננת תראה נוכחות – הגננת תתקרב ותגיד לילד שהרביצו לו: "אוי. אני ראיתי מה היה פה הרגע"
הגננת תשקף לילד את הסיטואציה – הרביצו לך! איזה לא נעים. אני ממש רואה שנעלבת ושאתה כועס.

הגננת תנרמל את המצב – זה כל כך הגיוני שנעלבת וכשאתה בוכה. אני ממש מבינה אותך.
הגננת תעביר מסר חזק לשני הצדדים – אני לא אתן שדבר כזה יקרה בגן שלי, אני לא אתן לאף ילד להרביץ ולא אאפשר שאף ילד יקבל פה מכות.

במקום לתת עונש למרביץ, ניתן מענה רגשי לילד שהרביצו לו וגם נעביר מסר חשוב וחד משמעי.
למשל: נזמין את הילד שקיבל מכה ונגיד לו: "בוא איתי חמוד, בוא נשטוף פנים ונמרח משחה או נדביק פלסטר ונלך למקום אחר "כי אנחנו ממש לא צריכים להיות במקום שלא טוב לנו בו" – מסר חשוב.

מה קרה פה הרגע?

היחיד שקיבל תשומת לב היה הילד שפגעו בו. המסר שזה אסור הגיע לשני הילדים בלי לכעוס על הילד הפוגע. הילד הפוגע יוצא מופסד כי לא רק שלא קיבל תשומת לב (חיובית או שלילית), הילד שהוא פגע בו מקבל פרס מאוד מאוד משמעותי – תשומת לב של הגננת + פלסטר למכה שחטף! ואווו איזה כיף. פתאום הוא יוצא מורווח. לילד הפוגע ממש ממש לא שווה לעשות את זה שוב. הוא ממש יצא מופסד אבל מאוד חשוב שגם לא יצא מושפל. אף אחד לא כעס עליו.

מה עשינו פה?

הילד שתקף מחכה (בתת מודע) לתגובה השלילית של הגננת (יחס) ובמקום זה, לא רק שהוא לא קיבל יחס שלילי, הילד השני קיבל יחס חיובי. ממש לא הייתה כוונת המשורר הקטן שהחליט להרביץ.

רגע, אבל אפשר לא לכעוס על הילד שהרביץ? בהחלט! ממש לא צריך לכעוס על מנת להעביר מסר ברור וחד משמעי.

מענה לילד שתקף. כן, כן.

במידה ויש בגן ילד שמרביץ באופן קבוע, כדאי לעודד את הגננת לדבר עם ההורים של אותו ילד ולהבין ביחד איתם האם יש קושי רגשי כלשהו שגורם לו להתנהג ככה. מעבר דירה בתקופה האחרונה? אמא בהריון? התחלנו גמילה בבית? היה משבר כלשהו? שינוי כלשהו? הרבה פעמים, ילדים מתנהגים בצורה לא מקובלת בגלל תסכול. עכשיו תתארו לכם שילד מתוסכל, מגיע לגן, מוציא את העצבים (בצורה מאוד לא מודעת!) ובתור תגובה הוא גם מקבל עונש וגם את המסר שהוא ילד בעייתי. מסר שעלול לחלחל אליו ולגרום לו להאמין שהוא בעייתי\אלים ובנוסף, ירגיש שלא מבינים אותו שהרי הוא היה מתוסכל ולכן התנהג כמו שהתנהג.

ברגע שהגננת תבין מה קשה לילד, היא תוכל להעצים אותו בגן. יש בבית תקופה לחוצה יותר? בגן הוא יהיה העוזר של הגננת. עומד להיוולד לו אחד חדש? נקריא סיפור בנושא בגן וניתן לילד תשומת לב מותאמת למה שהוא צריך גם בגן וגם בבית. קשה לו לשבת במקום אחד? הוא יקבל רשות ללכת לקפוץ על מזרון. קשה לו להסתגל לגן? נמצא את הדרך להקל על ההסתגלות וכו'.

רגע, אז בעצם אנחנו נותנים לו פרס על התנהגות לא מקובלת?

לא! מה שאנחנו עושים זה מונעים את ההתנהגות הלא רצויה הבאה שלו ועל הדרך גם מחזקים אותו. אנחנו בהחלט נדבר איתו מידי פעם על ההשלכות של ההתנהגות שלו או נעביר מסר דרך מפגש בגן, ספר וכד', וגם הסיטואציה בה הוא מרביץ ומוצא את עצמו משחק לבד, גם היא מסר.

לסיכום

מאוד לא נעים כשילד חוזר מהגן עצוב ועדיין, חשוב לזכור שמדובר בילדים. הם לא פועלים מתוך כוונה רעה והמון פעמים הרגש ותת המודע הם אלה שמובילים אותם. תפקיד המבוגר האחראי הוא לבחון את הסיטואציה ממקום אובייקטיבי ולתת מענה בונה ותואם גיל לשני הצדדים

 נעמה צובל בעלת קליניקה לליווי משפחתי. בין השאר נעמה  יועצת זוגיות ומלווה יחידים וזוגות בכל שלבי הקשר, מדריכת הורים לגיל הרך, מדריכת הורים לבני נוער, יועצת שינה, מלווה משפחות אחרי לידה, מלווה במציאת זוגיות, ומייעצת בנושאים בין דוריים – סבא, סבתא, נכדים ומה שביניהם.

עוד כתבות

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close