דיון סוער בוועדת חו"ב
"מדברים על שילוב בצה"ל, אבל דורשים לזנוח אורח חיים חרדי"
ועדת החוץ הביטחון, המשיכה היום את הכנת חוק הגיוס לקריאה שנייה ושלישית, כאשר עיקר הדיון התמקד בשילוב בוגרי הישיבות בתעסוקה • ח"כ מאיר פרוש: אני חוזר ומדגיש – מי שלומד, זכאי לקבל דיחוי. מי שלא לומד, אל תיתן לו פסיק הטבה או עזרה אחרת, זו עמדתנו הבסיסית
ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, המשיכה היום את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק הגיוס, כאשר עיקר הדיון התמקד בשילוב בוגרי הישיבות בתעסוקה.
ד"ר שלמה בלאק, פסיכולוג וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי: הצעת החוק מדברת על שילוב החרדים בצה"ל, אך בפועל מה שנדרש מהם זו היטמעות – לזנוח אורח חיים חרדי לטובת אורך חיים ישראלי. שילוב זה להחזיק את שתי הזהויות יחד, בו זמנית. כדי לדבר על שילוב, הצעת החוק חייבת לכלול קריאה לצה"ל שיעודד את החרדי לשמור על אורך חייו. וכאשר מדברים על שוק התעסוקה, וגם על האקדמיה, רק מתן אפשרות לחרדי לשמור על אורך חייו החרדי היא שילוב באמת.
אביעד שוורץ, מנהל תחום בכיר תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה חשף כי על פי נתוני הלמ"ס, בגילי 26-65, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על 51%, לעומת 86% בקרב יהודים שאינם חרדים – פער של 35% שהוא יציב יחסית ב6-7 השנים האחרונות.
כיום החרדים מהווים 12% מהאוכלוסייה, אבל בשל מגמת הגידול הגבוהה יותר בחברה זו, הציבור החרדי צפוי למנות כשליש מהאוכלוסייה בישראל בשנת 2065. על פי החלטת הממשלה, יעד התעסוקה לחרדים שנקבע הוא 50.9%, אך אם גיל הפטור יעמוד על 23 ומעלה, יעד התעסוקה יהיה 65% ואם גיל הפטור יהיה 21 ומטה, יעד התעסוקה יעלה ל-70%.
ח"כ מאיר פרוש אמר במהלך הדיון כי הוא "חוזר ומדגיש – מי שלומד, זכאי לקבל דיחוי. מי שלא לומד, אל תיתן לו פסיק הטבה או עזרה אחרת, זו עמדתנו הבסיסית".
ח"כ יואב בן צור תקף את הממשלה ואמר: במשרדי הממשלה שיעור החרדים המועסקים נע בין אפס לחמישה אחוזים. קודם כל שיקבלו בעצמם חרדים לעבודה לפני שהם מתחילים לדבר על יעדי תעסוקה.
ח"כ אורית סטרוק אמרה במהלך הדיון: אתם רוצים לשלב חרדים בשוק התעסוקה לטובת השוק עצמו, לא לטובת החרדי ומתעלמים ממה הוא רוצה לעסוק או ללמוד ומהמימוש העצמי שלו. אבל, בצבא שלנו, שתפקידו לנצח במלחמה לא מימוש עצמי, אתם מוכנים להפסיד את הבחורים המצוינים שלנו ולפגוע בכשירות היחידות, לטובת מימוש עצמי של נשים.
ח"כ אורי מקלב, הצביע גם הוא על כשלים בהצעה: הצעת החוק מדברת על שילוב בעבודה, אבל לא על מסגרת עבודה מתאימה, וזה חלק נכבד וחשוב מהנושא שאי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו אלה שכל היום שומעים מקרים של אי קבלה לעבודה ברגע שרואים שהמועמד הוא חרדי, או קשיי השתלבות של מי שכבר מצא עבודה, בגלל הרצון לשמור על אורך חייו.
בסיום הדיון אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, כי הוא "מקווה שאנו תמימי דעים על שלוש הנחות יסוד: 1. שירות בצבא זה חשוב. 2. לימוד תורה זה חשוב. 3. לתרום לכלכלה הישראלית זה חשוב. אני סבור שכולנו יכולים להסכים על הדברים האלה, ולכן גם להגיע להסכמות על הצעת החוק המבקשת לשמור על ולאזן בין שלושתן" דברי ח"כ בן ברק.