היום בחדשותהיום בכותרותחדשותכותרות נוספותכותרת גדולה ראשיתמבזקיםפוליטיקה

נחושים למשול

סיכום שבוע פוליטי: דרעי פוטר; הקואליציה ממשיכה לקדם את רפורמת המשפט

ראשי הקואליציה שיגרו מכתב זועם ליועצת המשפטית לממשלה ואילצו אותה להכחיש את הדיווחים לפיהם היא שוקלת להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות • אחרי הפיטורים מהממשלה: בש"ס מובילים את המאבק במערכת המשפט ומחפשים פתרון שיאפשר חזרת דרעי לשולחן הממשלה

הרפורמה המשפטית בהובלת שר המשפטים יריב לוין, ויושב ראש ועדת חוק ומשפט של הכנסת, מתקדמת במלוא הקצב, ואיתה גם ההפגנות של כמעט כל גוף אפשרי. החל מהרופאים, כלכלנים, הייטקיסטים וכמובן ההפגנות הגדולות במוצאי השבת. אבל בעוד שלהפגנות השונות, נראה שבקואליציה לא ממש מעניקים יחס, דווקא היועצת המשפטית לממשלה עמדה בעין הסערה. ראשי סיעות הקואליציה ששיגרו השבוע ליועצת המשפטית לממשלה ובו קבעו כי "הכרזה על נבצרות של מנהיג מכהן – ניסיון הדחה בלתי חוקי". המכתב שעליו חתומים יריב לוין, אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ', יצחק גולדקנופף, איתמר בן גביר משה גפני ואבי מעוז, מגיע אחרי הדיווחים בכלי התקשורת אודות הדיונים במשרד המשפטים על בדיקת האפשרות להכריז על נתניהו שנבצר ממנו לכהן בתפקיד רה"מ, נוכח עיסוקו בסוגיות משפטיות למרות ניגוד העניינים.


ראשי הקואליציה כתבו במכתבם בין היתר כי "אנו רואים לכן בדיונים שכאלו, ככל שיתקיימו, ניסיון הפיכה משפטית חסר סמכות ובלתי חוקי בעליל, בין שהוא מכוון לעתיד ובין שהוא מכוון לעת הזו. הוא אינו שונה מניסיון הפיכה בידי איש צבא סורר. העם, נבחריו וממשלת ישראל לא יקבלו לעולם החלטה חסרת סמכות, שמשמעותה ביטול הבחירות בקלפיות, ביטול המשטר הדמוקרטי והתגברות בלתי חוקית על ריבונות העם ונציגיו. הנייר עליו תיכתב החלטה שכזו יהיה חסר ערך. הוא לעולם לא יגבר על כוחם של מיליוני פתקי הנייר שבאמצעותם הצביע העם".

אחרי שלושה ימים של שקט, בהרב-מיארה פרסמה מכתב הכחשה לדיווחים. במכתב ששיגרה לראשי סיעות הקואליציה כתבה: "הריני להבהיר כי בניגוד לנטען בתקשורת, לא קיימתי דיונים בדבר נבצרות ראש הממשלה".

פיטורי דרעי

פרסומת

לצד המאבק של ראשי סיעות הקואליציה, ביועצת המשפטית לממשלה, ביום שני השבוע התכנסו כל בכירי הקואליציה לצד פעילי ש"ס לישיבת סיעה מיוחדת. הישיבה נערכה לאחר שבתום ישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע, הגיש נתניהו לשר לשעבר יו"ר שס אריה דרעי את מכתב הפיטורין שלו – זאת לאחר פסיקת בג"ץ הדרמטית בשבוע שעבר על פיה על נתניהו להעביר את דרעי מתפקידו כשר לאחר שקבעו בין היתר כי במינויו יש משום "חוסר סבירות קיצוני" – עילה אותה מתכננים בקואליציה לבטל בשלב הראשון ברפורמה המשפטית.


בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון קרא רה"מ נתניהו את מכתב הפיטורים של דרעי. "כידוע, החלטתי למנותך למשנה לראש הממשלה וכשר הפנים והבריאות באישור רוב חברי הכנסת בשל העובדה שאני רואה בך עוגן של ניסיון, תבונה ואחריות החשובים למדינת ישראל בכל עת, ובעת הזו במיוחד", אמר נתניהו. "כן סברתי שחשוב שתשרת את מדינת ישראל כחבר הקבינט הביטחוני-מדיני בממשלתי, שם תוכל להשפיע מניסיונך רב השנים עוד כחבר קבינט בממשלתם של יצחק שמיר ז״ל ויצחק רבין ז״ל". "לצערי הרב, חרף האמור, החליט בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כי מוטלת עליי החובה להעבירך מתפקידך כשר הפנים והבריאות", הוסיף נתניהו מתוך המכתב. "החלטה מצערת זו מתעלמת מרצון העם, כפי שבא לידי ביטוי באמון הרב שהציבור נתן לנציגי העם ונבחריו בממשלתי, כשהיה ברור לכול שתשרת בממשלה בתפקיד שר בכיר.

בהמשך דבריו, הבהיר נתניהו למי שעוד היה מסופק בכך: "בכוונתי לחפש כל דרך חוקית שבה תוכל להמשיך לתרום למדינת ישראל מניסיונך ומכישוריך הרבים, בהתאם לרצון העם. עם זאת, בעקבות הוראות פסק הדין האמור, עלי להודיעך כי לפי סעיף 22 לחוק יסוד הממשלה, אני נאלץ בלב כבד, בצער רב ובתחושה קשה ביותר, להעבירך מכהונתך כשר בממשלה".

ההתפטרות נכנסה לתוקף לאחר 48 שעות, ושלושה ימים לאחר פיטוריו הוחלט כי מחליפיו של דרעי יהיו חברי הכנסת מיכאלי מלכיאלי ויואב בן צור. השניים ייכנסו לתפקיד באופן זמני ויוגדרו כממלאי מקום של דרעי. מלכיאלי ישמש כמ"מ שר הפנים ובן צור ישמש כמ"מ שר הבריאות. ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את המינויים הזמניים: "לאזרחי ישראל מגיע שר בריאות במשרה מלאה ושר פנים במשרה מלאה. הציבור הישראלי לא צריך לשלם את המחיר של הקומבינות והבעיות המשפטיות של נתניהו ודרעי. זו חרפה. זו פגיעה אמיתית וזלזול במשרדי הממשלה ובציבור" כתב. על פי הערכות במערכת הפוליטית, דרעי עצמו ימשיך להגיע לישיבות הקבינט במעמד של "משקיף" ואף ישתתף ב"מטבחון" מיוחד שיקים נתניהו בו יהיו חברים גם שר הביטחון גלנט, וייתכן שגם סמוטריץ'.

ההתקפלות של לפיד וגנץ


בתוך כך, בצל ההפגנות והשביתות בכל רחבי הארץ ובכל תחומי החיים כנגד הרפורמה המשפטית, השבוע חשף יו"ר האופוזיציה לפיד בפתח ישיבת סיעת יש עתיד, שהציע לנשיא יצחק הרצוג להקים ועדה נשיאותית בלתי תלויה. הוועדה תהיה אמונה על "גיבוש הצעה אמיתית, מאוזנת ושקולה, לתיקון ושיפור מערכת המשפט, ולהסדרת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת". לפיד הודיע כי הנשיא בוחן בימים אלה את הרעיון. "אין חולק על כך שיש מה לתקן במערכת המשפט", אמר לפיד.


מיד לאחר מכן, הנשיא אישר בהודעה משלו את קיום המגעים. "כחלק משיחות שמקיים נשיא המדינה בשבועות האחרונים במטרה למנוע משבר חוקתי היסטורי ולעצור את המשך הפילוג בעם, שוחח הנשיא גם עם ראש האופוזיציה ח״כ יאיר לפיד", נמסר מטעמו. "נשיא המדינה ממשיך במאמצים בלתי פוסקים עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה ליצור דיאלוג ושיח רחב-היקף, קשוב ומכבד, בתקווה להגיע להבנות רחבות ככל שניתן".

הרפורמה במערכת המשפט

במקביל ועדת החוקה בראשות היו"ר שמחה רוטמן התכנסה השבוע פעם נוספת כדי לדון ברפורמה המשפטית. הדיון מתקיים תחת הכותרת "מחזירים את הצדק למערכת המשפט", במרכזו – הצעת חוק-יסוד: השפיטה )חיזוק הפרדת הרשויות(. חברי הוועדה מהאופוזיציה לא השתתפו בדיונים במחאה על כך שלטענתם לא קיבלו חוות דעת מהייעוץ המשפטי וחומר רקע טרם הדיון. "לא נסכים לשמש תפאורה", מסרו. כמה סטודנטים הגיעו לדיון וניסו למחות – הם הוצאו החוצה.

חברי הוועדה מטעם סיעות האופוזיציה, תקפו בחריפות את יו"ר הוועדה, חה"כ שמחה רוטמן והאשימו אותו ב"שיבוש סדרי הדמוקרטיה והשתקת קולם של היועצים המשפטיים". לדבריהם, הם מתכוונים להמשיך ולהחרים את הדיונים על חוק יסוד השפיטה, עד שיקבלו את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת. כשחזרו חברי הכנסת מהפסקת הוועדה, היו"ר רוטמן דרש הצבעה מהאופוזיציה ועורר מהומה. ח"כ גלעד קריב מהעבודה תקף: "מדובר במחטף".

במהלך הדיון התפתח ויכוח בין פרופ' צבי כהנא, מומחה למשפט חוקתי לבין חה"כ טלי גוטליב. "אני חושב שהעם צריך לכתוב את החוקה" טען פרופ' כהנא. "הרעיון שאלה ייקבעו בהליך בחודשיים בכנסת אחת הוא פשוט רעיון שגוי תאורטי". חה"כ גוטליב השיבה: "העם באמצעות נבחריו. הנה אנחנו כאן – נעשה מה שהעם רצה". "אני חושב שבמקרים כאלה צריך משאל עם", טען פרופ' כהנא. היו"ר רוטמן השיב: "אני חושב שזה רעיון יפה, וצריך גוף מוסמך. והגוף הזה שאנחנו מכירים הוא הכנסת".

בהמשך השבוע ספגה הרפורמה מכה כשהיועצת המשפטית של הכנסת קבעה כי לא ניתן לקדם את שינוי מעמד היועמ"שים כהצעת חוק של ועדת החוקה, משום שאינו עומד בקריטריונים של הצעות חוק המקודמות מוועדה זו. מנגד, היא מאשרת את תיקון חוק יסוד השפיטה ובתוך זה פסקת ההתגברות ועוד. הוועדה תוכל בכל זאת לקדם את הצעת החוק למרות התנגדות הייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל היא עלולה להסתכן בעתירה לבג"ץ. היועצת הבהירה כי "התיקון המוצע בנוסח שהונח על שולחן הוועדה הוא תיקון לחוק יסוד, שמנוי ברשימת הנושאים המאפשרים חקיקתו של הסדר כהצעה מטעם ועדה, אך יש לבחון האם ההסדר עצמו הולם חקיקת יסוד מבחינת המדרג הנורמטיבי המתאים לחקיקתו והשתלבותו במארג החוקתי". לדברי היועמ"שית, "על פניו, נראה שסוגיית מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הולמת יותר הסדרה בחקיקה רגילה ולא בחוק יסוד".

בעקבות ההחלטה, יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן הודיע ליועצת המשפטית של הכנסת כי התיקון לחוק יסוד השפיטה יקודם כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה. "בכל הנוגע לקידומה של הצעת חוק יסוד: השפיטה, הרי שבנושא זה אני שמח על עצתך הטובה, ובוודאי שבכוונתי לקדם בוועדה דיון משמעותי על כלל הסוגיות והשלכותיהן על מנת שתונח בפני מליאת הכנסת הצעת חוק טובה ככל הניתן" אמר חה"כ רוטמן במכתבו.

בתוך כך הודיע חה"כ רוטמן ליועצת המשפטית אפיק כי חרף חילוקי הדעות ביניהם בדבר קידום הצעת חוק יסוד: הממשלה, "חוק היועמ"ש" כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה, בשלב זה לא תקודם הצעת החוק זו במסגרת הוועדה.


הצעת התיקון לחוק יסוד הממשלה העוסקת במונופול הייצוג והייעוץ של היועמ"ש תונח בקרוב על שולחן הכנסת כהצעת חוק פרטית וכי יישקל לצרף אותה ל"חוק היועמ"שים" (העוסק במינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה במשרות אמון) שתוכנן להיות מקודם בכל מקרה כהצעת חוק פרטית. חבר הכנסת רוטמן הוסיף במכתבו: "כשלעצמי, אני בהחלט סבור כמוך, שהיועץ המשפטי לממשלה ותפקידו לא בהכרח משתלבים במארג החוקתי, אולם מאחר ועל פי עמדתו של בית המשפט העליון, שהוצגה גם במסמך ההכנה לדיון שהוכן מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, ליועץ המשפטי נוצר עם השנים מעמד גם במסורת החוקתית, סברתי ועודני סבור שחשוב להבהיר בחוק יסוד: הממשלה, העוסק בסמכויות הממשלה, שאין באותה "מסורת חוקתית" שנוצרה על ידי בית המשפט "יש מאין", בכדי לכבול את שיקול דעתה של הממשלה. עם זאת, אני סבור שתחת הכותרת "ציון במשפט תיפדה" כשמטרתי במסגרת עבודת הוועדה להשיב את הצדק למערכת המשפט, חשוב שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. במיוחד חשוב לי באופן אישי לנהוג בקידום התיקון למערכת המשפט והשבת הצדק אליה, בדרך מקובלת שנסללה כבר בעבר, גם אם מדובר בעניין שבעיניי הוא הרבה לפנים משורת הדין" אמר חה"כ רוטמן.

כאמור, ביום ראשון הקרוב, יתחדשו דיוני וועדת החוקה כמתוכנן שיעסקו בנושאים הכלולים בחוק יסוד השפיטה. בחירת שופטים, עילת הסבירות הביקורת השיפוטית על חקיקה ופסקת ההתגברות.

הליכוד נגד החרדים


במקביל לרפורמות המשפטיות, השבוע הגיש ח"כ משה גפני הצעת חוק שעוררה סערה – ולפיה יוסדרו שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים במעיינות ובשמורות טבע של רשות הטבע והגנים.
לפי הצעת החוק, לפחות 15 %משעות הרחצה של האתרים האלה יהיו בהפרדה. מיד לאחר הפרסום יצאו חברי האופוזיציה למסע ראיונות והודעות לתקשורת בהם גינו את הניסיון ליצור באתרי הטבע "כפייה דתית" כלשונם.
בשנת 2020 ניסו ברשות הטבע והגנים לקיים פיילוט של שעות רחצה נפרדות בשמורת הטבע עין צוקים, אך משרד המשפטים ביקש להקפיא את קיומו בטענה שיש לברר את הסמכות של הרשות לקיים רחצה בהפרדה מגדרית. במשרד המשפטים טענו גם כי רחצה נפרדת עלולה לפגוע באוכלוסיות אחרות.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי בישראל יש לפחות 20 אחוזים מהאוכלוסייה מכל הדתות, שמטעמי דת נמנעים מרחצה במקומות שאין בהם שעות רחצה נפרדות. בעקבות כך נמנע מאוכלוסייה זו לבקר ולרחוץ באתרים.
כך, לפי ההסבר, אוכלוסיות אלו מופלות. עוד נכתב שההפליה מתעצמת, שכן מדובר באתרים ששייכים למדינה, שבפועל לא מאפשרים לאוכלוסיות לבקר ולהשתמש בהם. על כן הוצע לקבוע בחוק שבכל מקום רחצה של רשות הטבע והגנים יקבעו שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים.
בליכוד מיהרו להתנער מהצעתו של גפני, והעדיפו להרגיע את הציבור החילוני, מאשר לממש את זכויות הציבור החרדי. במפלגת השלטון הגיבו לגפני ואמרו: "הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה יישמר בקפדנות, לרבות ברשות הטבע והגנים".

הצעת חוק נוספת שהגיש גפני ועוררה סערה גדולה, נוגעת לתיקון 'חוק החמץ' – חוק שהיווה בזמנו עילה לפרישתה של יו"ר הקואליציה דאז עידית סילמן, מה שגרם בסופו של דבר להתפרקותה. על פי ההצעה, בתקופת חג הפסח "לא יוכנס ולא יוחזק במוסד רפואי חמץ או כל מזון אחר, אלא לפי הוראות שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל". עוד מציע גפני כי מנהלי בתי החולים יוכלו לקבוע שהמאבטחים במקום יוכלו למנוע הכנסת חמץ למבנה ביה"ח. ההצעה עוררה סערה בקרב חברי האופוזיציה, שמיהרו לצאת נגדה. ח"כ מתן כהנא )המחנה הממלכתי( כתב: "אדוני ראש הממשלה, אם אתה רוצה לוודא שאנשים יכניסו חמץ בפסח לבתי החולים, תיעתר לבקשתו של גפני. אם זהותה היהודית של המדינה חשובה לך, עדיף שתחתור להסכמות רחבות". בנוסף, פעילי שמאל התראיינו לתקשורת והצהירו כי במידה וחוק כזה אכן יעבור, הם יגיעו 'בהמוניהם' לבתי החולים בפסח עם חמץ.

ישמרו על השבת?

הצעות חוק נוספות הוגשו ועוררו מיני-סערות, אך דומה כי אחד האירועים המרכזיים של השבוע הייתה כוונתו של שר התרבות מיקי זוהר לבטל את תקציבי מיזם "שבת ישראלית" שנוסד בתקופתו של שר התרבות הקודם חילי טרופר. במחלקת התרבות במועצה האזורית הגליל העליון עודכנו לאחרונה על ידי משרד התרבות והספורט כי התקציבים המועברים להם עבור אירועי "שבת ישראלית" הוקפאו. מהודעתה התברר, שכל התקציב למיזם "שבת ישראלית" ברחבי הארץ – בוטל.

הפרסום עורר סערה וביקורת רבה – עד שראש הממשלה נתניהו התערב, והורה לשר זוהר לשנות את החלטתו והוא נאלץ לחזור בו. בהודעה משותפת מטעם לשכת ראש הממשלה ומשרד התרבות נמסר: "נתניהו שוחח עם השר זוהר. בשיחה הובהר כי כל הפעילויות המתקיימות בשבת על ידי הגופים השונים שמתוקצבים על ידי המשרד יימשכו כרגיל".

ההודעה מגיעה לאחר שקודם לכן הודיע השר זוהר כי "ציבור שומרי השבת בישראל לא יופלו במשמרת שלי". זוהר הנחה את צוות משרדו לבחון את שלל התוכניות של השר הקודם ביניהם תוכנית שבת ישראלית אשר מתקיימת גם בשבת ובכך מפלה ציבור שומרי שבת שלם.
"המשרד בראשותי אינו מתערב בתכנים של גופים ממומנים אך יחד עם זאת ההחלטה של הממשלה הקודמת לגבי פעילות יזומה בשבת אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות של השר זוהר והשמירה על הסטטוס קוו. לכן, הנחה השר את צוות משרדו לבחון את התוכנית מחדש" לשון הודעת השר, בה נכתב כי "מיותר לציין כי מוזיאונים ימשיכו להיות פתוחים בשבת אך לא במימון המשרד".
במפלגות החרדיות הביעו תמיכה בהחלטתו של זוהר, אולם בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה, ראש הממשלה נתניהו התערב וסיכם עם זוהר כי הפעילויות יימשכו.

מנגד, זוהר טוען כי דבר לא השתנה והחלטתו בעינה עומדת. "בשונה מהדיווחים הכוזבים ועל אף שיצאה הודעה ברורה על ידי רה״מ ועל ידי, לא התבקשתי על ידו לשנות דבר משום שלא שיניתי דבר בעניין המשך הפעילות המדוברת". זוהר הסביר כי "בשיחה עם ראש הממשלה הובהר בדיוק מה שאמרתי אתמול והבוקר: הגופים הנתמכים ימשיכו לקבל מימון מהמשרד ויפעלו כפי שפעלו עד היום בהתאם לסטטוס קוו. השינוי היחיד הוא שהמשרד לא יזום פעילות בשבת אך ימשיך לממן אותה מול הגופים היוזמים". שר התרבות הוסיף ואמר כי "אין לי שום כוונה להתערב בתכנים מלבד כמובן תכנים שפוגעים בחיילי צה״ל, במדינת ישראל ובסמליה".

הרחבת החוק הנורבגי

מליאת הכנסת אישרה השבוע את הרחבת החוק הנורווגי, שיאפשר לשליש מסיעת הליכוד להתפטר, בתמיכה של 65 ח"כים מול 18 מתנגדים בלבד. ראש האופוזיציה לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי גנץ ויו"ר ישראל ביתנו ליברמן לא נכחו בהצבעה.

בליכוד נימקו מדוע כדאי להרחיב ולהגדיל את החוק: "'היתרון המרכזי ב'חוק הנורווגי', בוודאי בגרסתו הישראלית, הוא הגדלת מספר חברי הכנסת 'הפנויים' לעבודה פרלמנטרית בסיעות הקואליציה, וזאת כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת ייצוג הציבור בדיונים בכנסת ובוועדותיה. ההסדר מאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתפנות לעבודתם ברשות המבצעת ובכך לייעל את עבודת הממשלה".

בהצבעה במליאה, הצביעו בטעות עם הקואליציה חה"כ גדעון סער )המחנה הממלכתי( וחה"כ נעמה לזימי )העבודה(. קודם לכן, האופוזיציה לא הצליחה לקיים את הפיליבסטר שתכננה כדי לעכב את אישור החוק, בגלל היעדרות של חה"כ אורית פרקש הכהן.

יצויין כי עוד בטרם אישור החוק הנורבגי המורחב, במפלגת יהדות התורה הצטרפו השבוע פנים חדשות בדמות חבר הכנסת לשעבר אליהו ברוכי והח"כ החדש מאגודת ישראל, נציג חסידות צאנז, משה שמעון רוט. השניים נכנסו לכנסת בשל התפטרות השר פרוש וסגן השר מקלב במסגרת החוק הנורווגי. בש"ס התפטר מהרשימה לכנסת, הכמעט ח"כ נתי חיאק, שנותר יועץ לשר הרווחה מרגי. התפטרותו מהרשימה, תאפשר להכניס את המועמדים הבאים ברשימה, במסגרת החוק הנורווגי.

עוד כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close